|
||||
|
||||
הפקפוק שלי הוא *בוודאי לא* במהימנות האישית שלך ובאמונתך בדברייך, אלא גם במהימנות הסטטיסטיקה, וגם ברלוונטיות של ממצאי מדע שכולו מתבסס על מדגם חברתי, ולא מטפל באינדיבידואל כשלעצמו. העובדה שאת מתרעמת בצורה כזו כפי שהתרעמת בסקר על-כך שאנשים אינם מקבלים את "ממצאי" הסטטיסטיקה האקדמית כדי לקבוע את סיכוייו של אינדיבידואל, שהוא עולם ומלואו בעיניי1, להצליח בחיים, מדגימה את ההסתכלות הקולקטיביסטית הקיימת כיום בחברה וגורמת לשפיטת סיכויי הישגיות של אדם *בודד* ע"י סיכויי ההישגיות של אדם *ממוצע*, וזו לדעתי גישה שגויה מאוד. 1 האם גם בעינייך? האם גם בעיני רוב הסוציולוגים? |
|
||||
|
||||
1 איך זה: הסוציולוג חושב שהוא עוזר לאינדיבידואל הרבה יותר מאשר הפסיכולוג, כי רק הבנה של תהליכים חברתיים תביא להבנה אמיתית של עצמנו ולסיכוי לשפר את החברה האנושית. |
|
||||
|
||||
לא בקינטור, אלא בעניין מהול במעט ספקנות: האם את יכולה להביא דוגמה להבנה של תהליכים חברתיים באמצעות הסוציולוגיה, שהביאה לשיפור החברה האנושית? |
|
||||
|
||||
כל רפורמה חינוכית בחמישים השנים האחרונות שיושמה כתוצאה ממחקר סוציולוגי שהצביע על מקומות במערכת אשר משרתים קבוצות שונות באופן דיפרנציאלי. דוגמא - אם מחקרים הראו שתלמידים שחורים מצליחים יותר בביה''ס כשמלמדים אותם מורים שחורים, הבה נצמיד מורים שחורים לתלמידים שחורים. או - אם מחקרים הראו ששיתוף הורים בתהליך החינוכי עוזר לתלמידים ממעמד חברתי נמוך, הבה נקצה כספים והכשרת מורים וניצור תכניות לשילוב הורים בתהליך החינוכי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |