|
הו, שאלה מצוינת. בנשוא הזה עם עם ריצ'ארד מ' הייר, שאומר שויכח מוסרי הוא שימושי ורצוי כדרך שבה מנסים למקסם את הקוהרנטיות של האתיקה לפיה אתה נוהג.
נשאלת השאלה, אם המוסר הוא פונקציה של הרגש ולמעשה נובע משילוב לא מאורגן של עמדות שרירותיות ולא שרירותיות, של עמדות של ''רע'' היפותטי שלא מכיל בתוכו הנעה לפעולה מלבד הכרה במשהו (חבל שיש ילדים רעבים בהודו, לא אעשה כלום בקשר לכך, אני יודע שזה לא מוצדק, אבל בכל זאת) ועמדות שקיומן הוא בעצם הפעולה לפיהן (אם ביצעתי משהו באופן מודע, לוגית בהכרח זה הדבר שחשבתי שנכון לעשות, אחרת לא הייתי עושה אותו. למה בכלל לרצות לעשות את זה, כי נראה שארגון של הבלגן הרגשי הזה במערכות פורמליות הוא אונס של המציאות.
התשובה, אולי, היא שאם אתה מאמין שמשהו הוא טוב ורוצה להגשימו, הדרך היחידה לבצע את זה היא לנסות להבין מה יהיו הדברים שיגשימו אותו. כלומר, אם אני מאמין בקדושת החיים ובקדושת החירות כערכים שצריך לקדם את אחיזתם בעולם, הרי שכדי להגשימם עלי ללמוד את נושא ההפלות בהקשר לערכים האלה כדי להחליט האם לפעול בעד או נגד הפלות.
|
|