בתשובה לירדן ניר, 20/08/03 22:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה שאני נדחף. למה אדם לא יכול להרגיש רגש פרדוקסלי שלא מסתדר מבחינה לוגית/הגיונית? מדוע דובי לא יכול להיות מרוצה מכך שהוא קיים (שזו תוצאה של החלטת אביו ההיפותטי) ולהתעצבן על האבא ההיפו שלו על כך שהוא השאיר אותו יתום במודע (כאשר זה נובע מאותה ההחלטה ממש)? כי יש פה סתירה לוגית כביכול? בני אדם הם יצורים שכאלה, עם המון סתירות פנימיות. הלוגיזציה הזו של הרגש מוזרה אף יותר מנסיונות הלוגיזציה המוחלטת שמנסים לעשות פה לרטוריקה ולדיונים בענייני אתיקה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |