בתשובה לeasy, 20/08/03 1:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אזרחות ישראלית היא מכח האמא ולא מכח הדם, אם אני לא טועה. ההגדרה פה היא לא גנטית אלא דתית/הלכתית. אני לא חושב שיש בעולם משהו מקביל לחוק השבות הישראלי (אשמח לקבל תיקון). בכל מקרה, עיקר התיחסותי בתגובה 164611 היה לגבי סמכויות עוקפות החוק (ללא שום קריטריונים ברורים בחוק) שניתנות לשר הפנים. אפילו אין בחוק איזו תוספת, שבית המשפט יוכל לפרש ולאשר/לפסול החלטה של שר פנים. אפילו אין איזו תוספת אמורפית שאומרת משהו בסיגנון "שר הפנים יכול... תוך כדי הפעלה של שיקולים ראויים". ההדגשות שלי: סמכות השר לא להעניק אזרחות, אם יחפוץ בכך (בלי קריטריונים בחוק): 5.(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף-קטן (א), יעניק לו שר הפנים, **אם ראה זאת לנכון**, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות. סמכות השר להעניק אזרחות, אם יחפוץ בכך (עם קריטריונים אמורפיים עד כדי כך, שהוא פשוט יכול להחליט לבד מה טוב למדינה ולהעניק אזרחות מבלי שהחוק יסתור את החלטתו): 9.(4) לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או **ענין חשוב אחר של המדינה** או שהענקת האזרחות כאמור היא מעניניה המיוחד של המדינה; בפסקה זו "בן משפחתו" - בן זוג, הורה, בן ואח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הזכות לעלות היא שילוב הלכתי-גנטי: כל יהודי, מבחינה הלכתית, רשאי לעלות; גם נכדים מבחינה גנטית של יהודים רשאים לעלות, יחד עם בני הזוג, וזאת אפילו אם היהודי שבגינו הם זכאים לעלות כבר אינו בין החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר לי את היתרון הגנטי שיש לבן לאב יהודי ואם מוסלמית על פני בן לאב מוסלמי ואם יהודיה. זהו לא שילוב הלכתי-גנטי, אלא הגדרה הלכתית טהורה. אם נניח מקרה שבו מדובר על ילד להורים מגוירים (שהיו נוצרים עשר דורות אחורה), אז על איזה הרכב גנטי יהודי אנחנו בדיוק מדברים? יהודי זה בממים, לא בגנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, שילוב: הגדרת "יהודי" היא הלכתית. הגדרת "זכאי לאזרחות מתוקף קשרי הדם שלו עם יהודי" היא גנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם *כל* מי שקשרי הדם שלו עם יהודי "זכאי לאזרחות מתוקף קשרי הדם שלו עם יהודי" (כולל זה שאביו יהודי ואמו לא)? אם התשובה לשאלה זאת היא לא, אתה נשאר רק עם השורה השנייה בתגובה שלך - ההגדרה ההלכתית. בכלל, מה למדינה ולהגדרה הלכתית (משולבת או לא משולבת)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קרא את נוסח החוק עצמו, שהבאתי קודם. גם נכד גוי של יהודי זכאי לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. אני מעדיף שלא לעסוק בשאלה שהצגת. לא אני ניסחתי את חוק השבות או את התיקון לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כה''ב רק עם ''שונתה'' באמצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמכות השר להעניק אזרחות מכח סעיפים 5-8 לחוק האזרחות על שקול הדעת ועל ביקורת בג"צ על שקול הדעת ראה בג"צ פטל נ' שר הפנים1, פסקה 68 ואילך. בעקבות בג"צ זה 2 פרסם משרד הפנים הנחיות והוראות למתאזרח3. __ 2 ראה שם, פסקה 87(ג). 3 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |