בתשובה לערן בילינסקי, 10/02/01 17:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למרבה הפלא אני דווקא מסכים עמך, וגם חושב שמדובר יותר בבחירה אישית: מה אתה מוכן לתת עבור שלום וכדומה. אבל מה שבמיוחד רציתי לומר בהעלותי את השאלה הזאת הוא שהטענה שמטיחים נניח אנשי גישת ברק, למשל, באנשים כמוני שדרכנו אינה ריאלית אינה מוצדקת. הרי היום גם הגישה שלהם אינה ריאלית - לא משיגים שלום בעזרתה. לכן, תיאורטית , לו היו קימות גם הקבוצות עם הגישות האחרונות, חיסול המדינה או אנשי גבולות החלוקה , הם היו יכולים להטיח באנשי ברק בדיוק את אותה טענה: דרככם אינה ריאלית, ובנתונים של היום הם היו צודקים. אבל אין זאת אומרת שצריך לבחור בדרך שלהם. השלום אינו דבר הכרחי. אם המחיר שאתה צריך לשלם עבורו הוא מעבר למה שאתה מוכן לשלם עבור שלום, אל תעשה שלום. ויכול גם להיות שהצד השני שיראה שאת מתעקש ונחוש בדעתך יסכים מטעמים פרגמתיים לעשות שלום גם בתנאים שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאתה שב ומבלבל בין משורר לפוליטיקאי. משורר אומר מה שהוא חושב, פוליטיקאי לא. לפוליטיקאי יש מטרות והוא משתמש בכלים שונים (ביניהם דעת קהל) כדי להשיג אותן. לכן, הוא עשוי לומר כי דעתם של יריביו אינה רציונלית למשל, כדי לשכנע מתלבטים ויריבים לתמוך בו. לכן, פוליטיקאי אינו משתמש במילה ''ריאלי'' במובן האובייקטיבי שלה אלא במובן ערכי יותר, ככלי לשכנוע ולא כקביעה אובייקטיבית. כדרכי אוסיף ואומר שהסוגיות האמיתיות ברובן לא מונחות לעיני הציבור אלא רק העיסוק באידאולוגיה, אבל אני שמח שאתה מסכים איתי שה''אמת הפוליטית'' היא יחסית למטרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |