בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/08/03 18:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא רואה את ההבדל בין "אנחנו יודעים... מה היה שם" לבין "*להבין* מה היה שם"? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אילו עוד גוונים יש ל *להבין* חוץ מהשאלה שאני העלתי בתגובתי ? (זה לא שאני בטוח שאין. פשוט אני עצמי לא יודע, ואשמח ללמוד.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה ''איך זה'' שהעלית שם נושאת בחובה עולם שלם של שאלות, וזאת בלי להזכיר את תגובת היהודים (שבה הספר עוסק פחות) ואת תגובת העולם (שבה הספר אינו עוסק כלל). אני לא מנסה להעלות כאן את נושא השואה לדיון, פשוט תמהתי על ההצהרה שלך שאינך מבין מה יש שם לא להבין כי הרי יודעים הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפשטות, וממש על רגל אחת, יש הבדל תהומי בין לדעת עובדות על תופעה היסטורית ובין להפנים את משמעותה. תופעות כמו השואה ניתנות להבנה בכל מיני רבדים. למשל, יש הבדל בין להגיד "ששה מיליון", ובין לעכל את המשמעות של המספר הכביר הזה, והבלתי ניתן לתפיסה. כולנו *יודעים* שמספר הנספים הוא כך וכך. אבל כשספר שואה בוחר להתרכז בחוויות של אדם יחיד, או של משפחה, במקום לדבר על כל "ששת המיליונים", הקורא/ת יכול/ה להתרגש, לבכות, לחשוב, ואז להגיד לעצמו/ה פתאום, שכמו הסיפור הזה יש עוד כל כך הרבה סיפורים, ואז לשבריר שנייה תחלוף צמרמורת בעמוד השדרה והמשמעויות של המספר, הגם שלא תובננה במלואן, תתחלנה לחלחל. דב, יכול להיות שלא הבנתי אותך, כי התשובה לשאלתך נראתה לי פשוטה. אם לא הבנתי, אנא, הסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אני מניח שהדיון הוא בעצם דיון בלשני על משמעות המילה ''להבין''. אני מבין את המילה הזאת כמנגנון של הסקת מסקנות הגיוניות מעובדות ידועות. את וכל אלה שמדברים על ''הבנת'' השואה נותנים למילה הזאת משמעות של הפנמה ותפיסה רגשיים. אולי הבחירה במילה ''להבין'' במשמעות זו לא כל כך מוצלחת, והיה עדיף לחפש ולהשתמש במילה אחרת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |