בתשובה לאייל שטרנברג, 29/12/99 5:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
)וגשם אין, אבל זו בעיה אחרת) במקום להתווכח "מיהו ציבורי", אולי נבחן יותר בפירוט למה לבעלי תפקידים מסויימים אסור לדבר על דברים מסויימים, ולאחרים מותר. מישהו יכול להסביר לי למה, בעצם, לפקידי ציבור (עובדי מדינה) אסור להתבטא נגד מדיניות הממשלה? (דומני שזו ההגבלה - לא כל התבטאות בעניינים שנויים במחלוקת אסורה. אבל גם אם אני טועה, לא ברורה לי הסיבה). צריכה להיות סיבה טובה מאוד להגבלה כזו על חופש הביטוי, ואני לא רואה אותה (ונשים לב שבישראל עובדי ציבור הם פלח נרחב מהאוכלוסיה!). דווקא במקרה של הנשיא אני מאוד מסכים עם יוסי, זאת בגלל שמעצם הגדרת תפקידו (הדי מיותר) עליו לשמש דמות ש"מעל" למחלוקות. במובן טקסי כלשהו, הנשיא "מייצג" את המדינה, כלומר את כלל האזרחים. לכן, כאשר הוא טוען בעד נסיגה מהגולן, למשל, כאילו המדינה וכלל האזרחים טענו זאת. זאת לעומת ראש הממשלה - אם נבחן את מהות התפקיד שלו, מיותר להסביר שלהגבלה כזו אין שום טעם לגביו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לירדן על תגובתו. אכן חופש הביטוי נלקח לא רק מהנשיא אלא גם מעובדי המדינה. חופש הביטוי נלקח מרובנו כאשר שרתנו בצבא, אכן טעם לפגם. בעוד עובדי המדינה בחרו בקריירה הנוטלת מהם את חופש הביטוי הרי החיילים לא בחרו בכך. מעטים מאד הם סרבני הגיוס שויתרו על השרות הצבאי בגלל נטילת חופש הביטוי. לכן אצטרף לירדן: " חופש ביטוי לכל ". כל עוד אין הסתה לפגיעה בחוק, ואין פגיעה ישירה בסודות צבאיים יפתח כל אחד את פיו וידבר כאוות נפשו, גם עובד המדינה, גם החייל, ואפילו נשיאנו הקשיש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |