 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין שהמסע שלך לקעקע את הלגיטימציה האנושית של מי שלא מסכים איתך ממשיך. כמה צעדים מ'...בוכה בכי קורע לב ונקרע מצער בעוד חברו, איש שמאל, מפגין "איפוק" מרשים כפי שחינכו אותו' ועד תליה בחוצות העיר? הרי לא מדובר בבני אדם, אלא במכונות שתוכנתן שגויה, ולכן יש לעצרן בכל מחיר. שוב ושוב מדהים אותי איך את כל פעם מחפשת עוד כיוון להגיע ממנו לאותה המסקנה. עם פילפולים כאלה, פלא שאינך תלמידת חכמים באיזו ישיבה מכובדת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טעות, מר נאור. בני דודי, הערבים, בודאי אינם מסכימים איתי. אעפ"כ לא מצאתי לנכון לקעקע את הלגיטימציה האנושית שלהם. וסתם אגב, הערבים יותר אנושיים בעיני (בדרך כלל, אם כי לפעמים הם *יותר מדי* 'אנושיים', כמו למשל בלינץ' ברמאללה) מרבים מאחיי השמאלנים/אבירי 'התרבות המערבית'. להשקפתי, מדובר בריב (אמנם מר מאד, לחיים ולמוות) בין *בני אותה משפחה*. לכן, זו בעיני טרגדיה גדולה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שנקרא "נון-סקויטר." איך ההודעה שלך קשורה בכלל להודעה שלי? אני הזכרתי את המלה "ערבים?" האם בכלל התייחסתי אליהם בהודעה שלי? לא. אני התייחסתי בדיוק לריב ה"משפחתי" הזה, והדרך בה את מובילה אותו (אגב, זו דרך "רציונלית מדי," בכמותה את מאשימה את הססססמולנים) מכל כיוון אפשרי לעבר מלחמת אחים עקובה מדם. אם תועילי בטובך לקרוא שוב את ההודעה הזו, ואת הקודמת, ו_אז_ להגיב, אולי נוכל להמשיך בשיחה משמעותית. כי, האמת, מתחיל להמאס לי להיות היחידי מביננו שקורא את הודעותיה של השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא יפה, נאורי. אני שותה בצמא של מלה שלך. ב. "תואילי" ולא "תועילי". ג. אני רואה שצריך להסביר לך לאט, כדי שתקלוט מהר: אתה אמרת "אני מבין שהמסע שלך לקעקע את הלגיטימציה האנושית של מי שלא מסכים איתך ממשיך". כלומר, אתה מייחס לי תכונה/דחף/רצון לקעקע את הלגיטימציה האנושית של מי שלא מסכים איתי. אז כדי לסתור טענה וז הבאתי את הערבים. (עכשיו מובן או שצריך יותר לאט?) ד. אין לי שום בעייה עם רציונאליות אלא עם רציונאליות *מופרזת*, שדוחקת הצידה את הרגש/האנושיות. נסה לדמיין, למשל, זוג אוהבים הצופים בשקיעה מרהיבה כשברגעים הקסומים מתחיל אחד מבני הזוג (השמאלי שבהם) להסביר (ברציונאליות) מה עושה הצפייה בשקיעה לזוגות אוהבים, על השפעתה הפסיכולוגית, על מקורותיה בספרות ובהסטוריה וכו'. יש מבין? ה. ומלחמה עקובה מדם די נפוצה בין יורשים, שכל אחד מהם טוען "כולה שלי" ואינם מוותרים. אנחנו לא יכולים לוותר, משום שיש לנו ארץ אחת בלבד. לבני דודנו יש הרבה ארצות. וחוץ מזה - כך חונכנו שנינו. והמלחמה תסתיים, לדעתי, רק בנצחון מוחץ וברור של אחד הצדדים ו/או כאשר אם יהיה ברור לגמרי, ללא כל ספק, מי ינצח במלחמה. לכן, גם מטעמים מוסריים, עלינו לשאוף למסה הקריטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל האם את בולעת? לי נראה שאת מוצצת קצת מהקשית, טועמת קצת, ואז יורקת חזרה. אולי זה דמיוני אשר מטעני. ב. אכן ייתכן. מי מוכן לתרום לי כמה שנים חופשיות, על מנת שאוכל לחזור ולקרוא ספרות עברית טובה, ולהפטר מן השגיאות הזוועתיות האלה? ג. אין טעם להכביר במלים. כוונתי הייתה מלכתחילה למי שלא מסכים איתך מתוך אלה שהם מן העם שלך, אלה שאת בכלל מסוגלת להכנס איתם לדיאלוג. מכאן, שהערבים הם דוגמה נגדית בערך כמו אבנים או ברווזים. ד. אם לצטט את המר"ן א. מונטויה, "You keep using that word. I don't think it means what you think it means." מה בדיוק בתמונה הזו נראה לך רציונלי? קחי לדוגמה זוג אוהבים מטייל לו בשעת בין-ערביים, כשהאחד מסביר לשניה מדוע לא היה צורך לשים משחה להגנה נגד קרינה, שכן קרני השמש העוברות דרך יותר אטמוספירה, וכדומה. לולא היה משתמש בטיעונים האידיוטיים האלה, היה יכול לבלות איתה כמה דקות לפני כן זמן מענג של מריחת קרמים הדדית. אמרי לי, איזו אופציה היא הרציונאלית? ה. אין כל קשר בין הסעיף הזה לדיון שלנו. שוב, "נון-סקויטר." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחת לייאש אותי. נשברתי. אגב, האם אתה אוכל בלילות? אתה מבלבל, כנראה, בין הגיוני/חכם/נכון ובין 'רציונאלי'. או שמא אני טועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_אני_ מבלבל בין הגיוני\חכם\נכון ובין "רציונאלי?" לא נראה לי שאת בכלל משתמשת במונח הזה באיזושהי משמעות שמובנת למישהו חוץ ממך. אישית, אני ממליץ לך לזנוח את הנסיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. נסי לדמיין, למשל, זוג אוהבים הצופים בשקיעה מרהיבה כשברגעים הקסומים מתחיל אחד מבני הזוג (הימני שבהם) להסביר (בתשוקה ובלהט) כיצד יעקב אבינו דרך על האבן ההיא וכיצד ספינותיו של שלמה המלך הביאו את ארזי הלבנון לבניית המקדש בדיוק שם ליד הסלע. בדרך כלל שבחור הורס רגע קסום בפטפוטי שטויות זה בגלל שהוא: א. מאוד לא מעוניין. ב. מאוד לא בטוח בעצמו וחושב שאת לא מעוניינת. ג. ממש אדיוט, אבל יש הרבה פחות כאלו ממה שאת חושבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא נתקלתי פה בהרבה כאלה. ממש המון. זה מקרי, לדעתך? ומאד רומנטי בעיניי התיאור שלך ... ככה בונים חומה !! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז "רציונליות יתר" אצלך זה עניין שרירותי לחלוטין, מה? א. מונטויה ידע על מה הוא מדבר. חומה לא בונים מעצמות המתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*מופרזת*, יקירי, לא סתם "יתר". כן, שרירותי. כי בא לי. הוא ידע, נניח. אבל האם *אתה* יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בת כמה את? עברת את ה-25? את ה-20? ה-18? ה-16? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
17 וחצי. עולה ל-י"ב. ועכשיו בטוח ש"תנגן" על זה... ובני כמה אתם, אגב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להציע לך עצות ממי שגילו כפולך מגילך. את לא יודעת הכל. נכון שבגיל שש עשרה, את חושבת שכל הזקנים הפשרניים האלה לא מבינים כלום, אבל זה לא מדוייק. לפעמים כדאי לעצור, להקשיב, ולא לומר כלום. לפעמים כדאי לבדוק את אמונותייך על פני המציאות. גם אוויל מחריש לחכם יחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ייחשב'', כלומר ''ייראה כאילו''. אבל חכם הוא לא יהיה רק בשל שתיקתו. אין לי ענין להיחשב כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי הרגשה כזו. חכמה היא לא רק דבר מולד, חכמה היא גם דבר נרכש, לצורך רכישת החכמה צריך, בנוסף לכישרון המולד, גם ללמוד. אי אפשר ללמוד כשלא מקשיבים. אי אפשר ללמוד שחושבים שיודעים הכל. לכן, המשפט לא בא לומר ''תשתקי, ולא יבינו כמה את טפשה'', אלא, ''תשתקי, תקשיבי, תלמדי, ואז אולי תהיי חכמה''. את יכולה ללמוד מנסיונם של אחרים, ללמוד מנסיונך את, או לא ללמוד כלל. עצוב לראות את מי שבוחר באפשרות השניה, ועצוב שבעתיים לראות אותך בוחרת באפשרות השלישית. אני כבר מצטער שניסיתי לעזור לך, להבא לא אעשה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמואל קלמנס אמר פעם משהו בסגנון "כשהייתי בן 17, אבי היה האידיוט הגדול ביותר בעולם. בגיל 22 התפלאתי כמה החכים האיש בחמש שנים" (1) ____ (1) הציטוט מהזכרון, כך שאין אחריות למספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין באיזה גיל אמר זאת חובב הספינות, באופן שלא נשמע נפוח ומתנשא לגמרי לבני ה - 17 בדורו. למרות שממרום הגיל זה די ברור שהדעות משתנות ומתגבשות, בגיל 17 העניינים נראים אחרת לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספק רב בעיני אם הגיל הצעיר הינו חסרון. אני נוטה לחשוב שהוא יתרון בתחומים מסויימים, ודווקא בחשובים שבהם. בתחום המוסרי, למשל. ודי עצוב לי לחשוב, שבעוד חמש שנים אומר שאבי החכים מאד, משום שתהיה בכך עדות לתהליך שלילי שאעבור. אני תקווה ואמונה שלא יקרה כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ברוב המוחלט של שמצבים שבהם X מגיע למסקנה ש Y הוא ממש אדיוט X פשוט לא מבין את Y. אם נחזור למקרה של השקיעה, הבחורה עלולה לצאת מהדייט הלא מוצלח בהרגשה שבן הזוג שלה הוא אדיוט חסר רגישות (כי הוא מתחיל לדבר על השקיעה בראי הדורות במקום לנשק אותה). בפועל ב 99% מהמקרים הבחור לא אדיוט, ולא חסר רגישותאלא שהיא פשוט לא אטרקטיבית כמו שהיא חושבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגעת אותי. עכשיו כשמישהו יאמר לי שאני אדיוטית לא אתרגש, כי אבין שהוא רק לא מבין אותי. האם גם ההיפך נכון, לדעתך? (כש-X לא מבין את Y הוא מגיע למסקנה ש- Y אדיוט?) אז זה התירוץ שלכם? ש"*היא* לא אטרקטיבית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אמרתי רוב המקרים לא כל : ) ב. תשמעי, הגענו למשהו מאוד רחוק מנושא המאמר אז בואי נעזוב. הנקודה שרציתי להעביר זה שלא כל מה שנראה לך רציונאליות מופרזת הוא בהכרח רציונאליות מופרזת אלא לפעמים זה דבר אחר וכדאי לנסות להבין לפני שמחליטים שמישהו הוא אדיוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונץ הוא להתאים את השטויות לאהובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אך לרוב טיבה של האהובה מותאם לבעל השטויות ... לא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרת לא היה מדובר בזוג נאהבים, אלא ביחסים חד-צדדיים מה. טוב, אני נכנע. דיון משמעותי בנושא המאמר כבר לא יהיה לי כאן, אלא אם ניצה (או כל אדם אחר) תו_א_יל בטובה לענות לתגובה 163390. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזמין אותך לשישבת של ''נוער שלום עכשיו''. אם תמצאי שם רציונלים קרים הרחוקים מיצריות ומרגש, אני מוכן לאכול את המקלדת שלי אות-אות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |