בתשובה לאנה, 11/08/03 1:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקשר למשפט הסיום שלך, אני רוצה לצטט מה שכתב רון הוסטוויט, תלמידו של בואוסמה: "הפעילויות והדיסציפלינות האחרות של "מדעי הרוח" humanities, ספרות, מוסיקה, תיאטרון, אמנות, היסטוריה, כפופות לפילוסופיה, הינו ללימוד הדקדוקי של קונספציות. הם כפופות לפילוסופיה דרך מהותם העקיפה והאומנותית". דרכם העקיפה, משום שרק פילוסופיה ניגשת בצורה ישירה לשאלות הגדולות, בעוד שלאומנויות יש מימד (או בלעדיות) של הנאה. לכן הפילוסופיה היא זו שנמצאת במרכזה של "תרבות". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קארנאפ כתב בסיום מאמרו ''דחיית המטאפיזיקה'' על הדמיון בין מטאפיזיקה ושירה - לשניהם יש עבורו את אותו המשקל הטענתי, כלומר שניהם ריקים מתוכן טענתי אך ההבדל בין מטאפיזיקה ושירה הוא ששירה לא מתיימרת לעסוק בדבר פרט לאסתטיקה בעוד שמטאפיזיקה כן (בכך היא מטעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מתוך סקרנות- למה בעצם אתה מתכוון כשאתה אומר מטא-פיזיקה? תוכל להדגים תזה מטפיזית מוכרת ולהראות מדוע היא ריקה מתוכן? זה אינו אתגר אלא שאלה בלבד, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למטאפיזיקה במובן המקובל והנפוץ ביותר של המילה. לדוגמא: סיבות ראשוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה את קארנאפ אבל אני מרשה לעצמי להתנגד לדבריו ולהכריז כי לדעתי, ליתר דיוק לעניות דעתי, השירה אינה ריקה מתוכן טענתי. בלי להביא מובאות או דוגמאות בשלב זה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |