בתשובה לאמיר, 07/02/01 12:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ידידי, טעות בידך. הינך בוחר להוציא דברים מהקשרם החוצה, ולא להתייחס לאירועי מלחמת העולם השנייה כמכלול פעולות, אשר במסגרתן פשעי המלחמה הנאציים אינם יכולים להתמקד אך ורק בפעולות שבחרת לתאר. החרבת ווארשה העתיקה, חיסולם של כפרים שונים, רצח אנשים שהחביאו יהודים ועוד, הינם דוגמאות לאלימות יזומה ואקטיבית מתוך מכלול שלם של פעולות, אשר נועד לחסל כל סימן שהוא ליישות פוליטית תרבותית סלאבית, בנוסף לחיסולם ולהמתתם הפיזית של בני קבוצות אלו, מי מוקדם יותר, ומי מאוחר יותר, לאחר ניצולו המוחלט בעבודות כפייה שונות. במילים אחרות: הנאצים היו מבצעים בדיוק אותן פעולות גם ללא כל התגרות והתנגדות לכיבושיהם, וזאת מכיוון שאופי פעולתם של הנאצים אינו נשא בחובו למעשה רעיון או מחשבה של 'תגמול' או 'נקמה'. הנאצים לא היו כלל נקמניים, והקפידו על פי רוב בשמירת ה'טעם הטוב' וה'סדר' בחיסוליהם ההמוניים, היות ומבחינתם ומבחינת האידיאולוגיה אשר הדריכה אותם, מדובר היה בפעולות נקיון וטיהור גרידא, בעלות אופי תעשייתי-המוני. יש לשים לב כי המושג 'נקמה' ו'תגמול' אינו היה מקובל כלל על אידיאולוגי פילוסופית הטבע, היות ותכונות נחותות אלו נרשמו לזכותן של עמים 'שטניים ונחותים' כיהודים לדוגמא, לשיטתם. בניגוד גמור לכך נבעו על פי רוב פעולותיו השנויות במחלוקת של צבא ההגנה לישראל מתפיסת עולם מסוימת, אשר במסגרתה היה, ויש גם יש למילה נקמה ולרגש התגמול מקום מסויים בסדר היום הלאומי-תרבותי, ממש כפי שהמילה 'פראייר' מעידה על כוון הלך רוח מסויים במדינת ישראל, המאגדת בתוכה את רגש אי הרצון הכללי בקרב אוכלוסיות נרחבות מקרב תושביה להשתייך, חלילה, לקבוצות המתקראות תחת שם עצם ושם תואר זה. הבהרתי כבר מספר פעמים בעבר, להזכירך, כי אישית אינני מוכן להוריד את יריביי השונים לרמת מוטאציה פוליטית מאוד מסויימת, אשר במסגרתה מוגדרים הללו כנעדרי כל חוש אחראיות וביקורת מעצם 'טבעם' ו'הווייתם', וזאת תחת הנימוק 'מפאת חוסר נסיונם' ו/או 'אי בשלותם' - ועל ידי כך 'להבין' את מעשיהם המתועבים. כל גזען דטרמינסטי-ביולוגיסטי של ממש, היה קופץ כמוצא שלל רב על הלך רוח הומאני-פייסני זה, האמור להבין ולקבל את זוועות היריב, היות וניתן ללא כל קושי להמשיך בקו מחשבה זה, ולדרוש את חיסולם של הללו במקום הבנתם - וזאת ללא כל רגשי תגמול ונקמנות לשיטתו של הנ"ל. להיפך - גזען מהזן האמור היה בהחלט 'מבין' את 'נחיתותם' של אויביו, ועל ידי כך עוזר להם טכנית להפטר מתכונה מגונה זו על ידי חיסולם הפיזי. יש להבחין כי הלה היה מאמין בלב שלם כי אויביו לא היו ואינם יכולים אימננטית להיות ולחיות כבני אדם רגילים ושווי ערך אליו עצמו לשיטתו, וכאן בעצם טמונה מפלצתיות שיטת החיסול הנאצית, האינה נגרמת בגין מעשיהם השליליים של בני אנוש אלו או אחרים, כי אם בגין שליליות הווייתם כביכול - ומכאן אי הכעס והזעם, ממש כרגש שוויון הנפש האלטרואיסטי אשר אפף אידיאולוגיה זו בחיסוליה ההמוניים השונים. רוצה לומר: הנאצים לא חיסלו אנשים מסיבות של שנאה של ממש לשמה - כולל חיסול אוכלוסיית הנכים והמפגרים מקרב בני עמם. אף מעולם לא נטען על ידי הללו לקיום רגשי 'נקם' או רגשי 'תגמול' כנגד אוכלוסיות חסרות ישע אלו. להיפך - הללו רצו 'לעזור' לקבוצות אלו לסיים את יסוריהם השונים בעולמנו זה בהקדם האפשרי. לא פעם רמזתי בתגובותיי השונות, כי אני מודע היטב לכשל הלוגי המאוד מסויים בנושא זה בשורות חוגי ימין ושמאל מסויימים במדינת ישראל, ממש כמו לרצון העז להשוואה גורפת בין התנועה הנאציונאל סוציאליסטית לבין התנועה הציונית. אין להכחיש כלל, כי אומנם ינקו הללו משורשים רומנטיציסטיים דומים, אך כבר בתשובה מסויימת למר גורביץ במאמרו 'מכל מלמדי השכלתי' רמזתי בתגובתי 'מיהו נאצי?' על השוני העקרוני ואף על הדמיון בין שתי תנועות אלו. השוואה מסויימת לפעולותיהם הכלליות של הנאצים היתה יכולה להיחשב בשני המקרים הבאים; במידה והנאצים מעודם לא היו פולשים לפולין ולמזרח ולמערב אירופה, ובמידה והללו היו עסוקים בפעולות נקם ותגמול שונות כנגד מעשים עוינים מגבולות מדינותיהם השכנות - ניתן בהחלט היה להשוות את הציונים לנאציים בנקודות מסויימות - ממש כפי שבמידה ויחידת 101 היתה מקבלת מדים מסויימים והוראות מאוד מסויימות לחסל ולהשמיד באופן שיטתי ומתוכנן לפרטי פרטים מראש כפר ערבי אחר כפר , ללא כל קשר באם בוצע דבר כל שהוא משטח מסויים אשר עליו כפר ערבי נתון מצוי, וכמו כן היתה היא מבצעת הקמת מחנות מעצר עצומים לאלפי הערבים הכבושים, מחסלת מראש באופן שיטתי-תעשייתי את נשותיהם ועולליהם בהגיעם למחנה מעצר זה, עורכת סדרות של ניסויים רפואיים באלפי בני אדם בהשתתפות מיטב רופאי מדינת ישראל, וטוענת בלהט כי אין בליבה ולו קורטוב של שנאה ורצון לנקמה ותגמול כלפי אוכלוסיות 'נחותות' אלו, אשר בהמתתם לכאורה מצווים היו לעם היהודי הנבחר ולבניו ולבנותיו העליונים, את החיים הביולוגיים הבריאיים והטבעיים ו/או את חיי הרוח והתנ"ך הקדושים והמקודשים. במצב שכזה היה בהחלט מקום להשוואה. א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן, להזכירך, כמה מן הגנרלים הגרמנים הועמדו לדין בשל מדיניות של ענישה קולקטיבית, דוגמת הוצאה להורג, רנדומלית, של אזרחים, לאחר פעולה תוקפנית של פרטיזנים או תנועת מחתרת. גרד פון רודנשטט נעצר בדיוק בשל כך - אישור לקיחת בני ערובה ורציחתם - אך מת טרם משפטו, ולמיטב זכרוני, סעיפים אלו היו בכתבי האישום של קייטל ויודל (שניהם הוצאו להורג בתליה). יתר על כן, כמה מן הפעולות הגרמניות - הדוגמא הקלאסית היא הטבח בלידיצה, אבל גם ליל הבדולח יכול להכלל במניין - היו בדיוק פעולות תגמול; בלידיצה על חיסולו של היידריך ובליל הבדולח על רציחתו של המזכיר הראשון בשגרירות בצרפת (שמו נשמט מזכרוני). שתי הפעולות הופנו כלפי האוכלוסיות - הצ'כית והיהודית, בהתאמה - מהן יצאו המפגעים. התפיסה של ענישה קולקטיבית קיימת ונחשבת ללגיטימית בישראל עד עצם היום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר גורביץ, פעולות התגמול אשר טרחת לבאר היטב, היו מתרחשות גם ללא כל נסיון פעיל או סביל מצד אוכלוסיית בני מקום מסויים להתנגד לשלטון הכיבוש הנאצי הכפוי. התוכניות לחיסולם המוחלט של אלפי כפרים סלאביים במזרחה של אירופה עמדו זה מכבר על הפרק, ממש כתוכניות קונקרטיות ביותר לסילוקם המוחלט של יהודי גרמניה מתחומי הרייך הגרמני - כך שפעולות אלו היו מתרחשות בכל מקרה, וללא כל קשר להתנהגותה של האוכלוסייה הכבושה. הנאצים הפעילו ויזמו חיסולים ישירים ושיטתיים, ומדי פעם אף גוונו במה שנראה להסטוריונים ממדינות המערב כ'פעולות תגמול'. בהשוואה לפעולות תגמול נאציות אלו נראות פעולות התגמול מבית היוצר הישראלי כדרשה ארוכה ותלמודית במי מותר או לא מותר לפגוע, ומתי. למיטב ידיעתי נהגו ונוהגים הישראלים עד עצם ימים אלו אכן 'לגמול' בעונשים קולקטיבים, אך נמנעו בעבר ונמנעים בהווה מביצוע פעילות אקטיביסטית יזומה לרציחתם השיטתית הכללית של בני אוכלוסיית מקום זה או אחר, קרי - השמדה קולקטיבית. גם אם תניח לצורך היפוטתי בלבד, כי הישראלים ביצעו עוד 50 (במילים: חמישים) פעם לפחות מיקרה כמיקרה קיביה, שלושים פעם (במילים: שלושים) לפחות מיקרה כמיקרה כפר קאסם, כולל מחיקתם והריסתם של סך כל כפרי הערבים השונים במרחב - עדיין לא תגיע להתחלת הבנתו של המימד הנאצי במכונת הרצח המושלמת. מכונה זו, אשר אף אינה דרשה כלל מצב לוחמה על מנת לבצע פעולותיה, פיתחה מנגנונים עילאיים בהצדקת ובהערכת עצמה והשקפת עולמה, ולעולם לא פצתה באפולוגטיקה מכל סוג שהוא, לא כל שכן בנסיון לדרוש ולהסביר כי 'לא היתה ברירה' או 'עמדנו על נפשנו' ועוד. אגב, ענישה קולקטיבית אכזרית - אם נלך ונביט קדימה לפי הגיון הדברים אשר הינך פורש - בוצעה אף באוכלוסייתה האזרחית של גרמניה רבתי, אשר הופצצה ללא רחם, וללא כל קשר לנצחון בעלות הברית במלחמה.(ע"ע דרזדן, המבורג, קלן, פרנקפורט, אסן, בוכום, ברלין, אאכן, שטוטגארט, מאנהיים, מינכן, פולדה, לייפציג, רוסטוק, ברמן, האנובר ועוד ועוד ועוד). מאות אלפי נשים וילדים גרמניים הופצצו ללא רחם נהרגו בערים אלו ובערים גרמניות נוספות. מדוע, בעצם? שמא תאמר שלא היתה זו ענישה קולקטיבית? בתור הערת ביניים - כנופיית הנאצים אשר ישבה אל מול שופטיה בעיר נירנברג טענה ללא הרף - ומבחינתם בצדק מוחלט - כי טריבונאל זה הינו בית משפט של מנצחים (Siegesjustiz), ולכן דחו הם כל נסיון 'להודות' או להביע 'חרטה' כלשהי על מעשיהם הבארבריים - כולל כל אותם השמדות קולקטיביות, היות ולטענתם שלטונות השיפוט של בעלות הברית 'כלל לא מסוגלות לנסות ולהבין את גודל חשיבות מעשיהם'. הם באמת צדקו - בנות הברית גילו עקשנות באותו שלב ראשוני לאחר המלחמה, לדבר במושגים של 'עונשים קולקטיביים' בסיטואציה בה למעשה מראש היה צריך לדבר על 'השמדות קולקטיביות'. לעניות דעתי זהו הבדל משמעותי, ממש כגודל ההבדל בין מעשי הציונים בערבים לבין מעשי הנאצים בעמיה השונים של אירופה בכלל, ובקבוצת היהודים בפרט. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי לעבור לעמי המערב. מדוע נשלחו צרפתים שהחביאו יהודים למותם? ומדוע דוכאו ההפגנות ההולנדיות באכזריות? וההוראה של היטלר לרומל, הוראה שסרב לבצע - לרצוח את כל שבויי המלחמה הבריטיים? פה לא הייתה מדיניות חיסול. זו הייתה מדיניות ענישה. ואין זה משנה אם היא כוונה לעמים שיועדו למיתה, או לעמים שלא. ואגב, מעשי בעלות הברית (ובעיקר מעשי ברה"מ) אכן היו פשעי מלחמה (בנוסף לקשירת קשר נגד השלום שבצע סטאלין בפלישתו לפולין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקמה לא הייתה זרה לנאציזם, מעצם הגדרתו כזרם רומנטי, המכיר ברגשות, דחפים ויצרים כערך קדוש, אשר יש לפעול לפיו. האם גרמניה לא ראתה בביטול ורסאי הישג? האם לא איימה על ספרד במלחמה (האינטרס היחיד שהיה לה לכך הוא נקמה)? במסגרת משפטי נירנברג הוחלט כי אחד האישומים הוא פשע מלחמה, הווה אומר - פעולה צבאית החורגת מההכרח. חיסול וארשה העתיקה הינה פעולת ענישה, המוגדרת כפשע מלחמה. נכון כי התכוונו להשמיד את הגזע הסלאבי ממילא, אולם גם כנגד עם המבוצעים נגדו פשעים נגד האנושות, אפשר לבצע פשעי מלחמה. לדוגמא, אם נקח את היהודים, השמדתם במחנות והרעבתם בגטאות הייתה פשע נגד האנושות. עם זאת, ליל הבדולח הוא מעין אנלוגיה לפשע מלחמה (לא ממש פשע מלחמה, שכן נוהל נגד אזרחי הרייך, אולם הכוונה, אני מקווה, מובנת). העובדה כי ייעדו לעמים מסויימים למות ולאחרים לחיות, לא שייכת לפשעי מלחמה. ואגב, אם ברצונך לחרוג מגרמניה הנאצית,ניתן לדבר על מעשי ברה"מ במזרח אירופה (ובעיקר כנגד הגרמנים לאחר המלחמה) ובמעשי ארה"ב בויאטנם ובהפפצת האטום שלה. לא השוותי בין מדיניות הנאצים למדיניות הציונית, השוותי בין מעשים מסויימים. השמדת הכפר הצ'כי אולי סייעה בידם לדלל את אוכלוסית צ'כיה, אולם הפעולה הייתה פעולת ענישה. ואם לחזור לדיון המקורי, חייל היורה על כפר צ'כי כי נאמר לו, לא שונה מחייל היורה על כפר ערבי כי נאמר לו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |