בתשובה ליואב, 07/02/01 15:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מעניין, כי מה שאתה מגדיר כיתרון של הגנרלים, אני (ורבים אחרים) מגדירים בדיוק בתור הבעיה שלהם - הם רואים את הכל בפריזמה של הבטחון, הם אינם רוצים ואינם מסוגלים להתמודד עם בעיות אחרות (כלכלה, חברה, חינוך) מבלי להתייחס לפן הצבאי שלהן, והכי גרוע - הם לא יוכלו לצאת מהקבעונות הצבאיים, ויכנעו בקלות (וברצון!) לדעת גנרלים אחרים בצבא. אכן עצוב המצב שהפוליטיקאים שלנו כיום הינם ברמה כה ירודה, אך הדבר אינו מחוייב המציאות, ואני מכיר הרבה אנשי "דיבור חוצות", כהגדרתך, שיוכלו להיות ראשי ממשלה הרבה יותר מוצלחים משני האחרונים, וכנראה גם מזה הנוכחי, אם יותר לי להתנבא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה פן צבאי, בדיוק, ישנו בבעיית החינוך או החברה (ע"פ דוגמאותיך), למשל? וראש הממשלה בדימוס, אהוד ברק, לא נכנע לטענתו הנחרצת של מופז כי "ישנו פתרון צבאי" וכי "נחוץ פתרון צבאי" (כאנטיתזה לכניעת גנרלים שבשלטון לגנרלים שבצבא). אשמח אם תתן לי כמה דוגמאות לגבי העסקנים הפוליטיים החביבים עליך, אותם היית מושיב על כס השלטון. אותי תצליח לשכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הכוונה: בהתייחסותו של מופז לאירועי הפרעות האחרונים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חינוך - לחנך ילדים לאהבת הארץ ונכונות לשירות צבאי וערכים של ''נתינה למדינה'', שלא לדבר על שלילת קריאה ביקורתית של ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה הציונית. אני לא אדבר על עסקנים נוכחיים, כי מצב הכנסת בכי רע. אבל בוא נגיד, לצורך הויכוח - פרס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |