 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנשים טובים! "בואוסמה רואה את הפילוסופיה כתהליך מתמשך של ניקוי עצמי מאילוזיות, טעויות וחוסר תשומת לב לשפה" כותב רון בן-יעקב. הצהרה מעניינת, שמא נבחן אותה? מי יודע מהי פילוסופיה, למשל? אחד יאמר "אמנות", שני יאמר "מתמטיקה בצורתה הטהורה ביותר", אחר יתייחס לעניין הקוסמי-אסטרונומי, ואחר יבקש לגזור ממכלול הדברים מתכון אידיאלי לניהול מדינה ולחיי דת,או מוסר אישיים. וכל אחד יטען בלהט ובהן צדק (או אולי אמונה...) על-מנת להוכיח את תקפותה של השערתו. לא קראתי את מאמרם המושמץ של הצמד מקסוול ופייגל, אך הרעיון שלפי הבנתי עומד בבסיסו הוא רעיון מרתק וישן למדי - שפה חדשה. אין ספק שיש נאיביות מה בעצם העלאתו כאפשרות ישימה (והנאיביות כידוע, היא היא אמם של לא-מעט רעיונות ומעשים מצוינים...), אך עובדה היא שכבר נעשו אי-אלו נסיונות (אמנם כושלים) לאורך ההיסטוריה לייצר שפות מלאכותיות, והנסיון בולט ביותר הוא אולי האספרנטו (אף שמטרתה של שפה זו היתה שונה ממה שמדברים עליו מקסוול ופייגל). ואמנם, שפה 'מובנת' בין אדם לחברו (ולחלוטין אינני מדבר על שפה גלובאלית), היא כורח בעל חשיבות עליונה בעולם הזה. נשמע צנוע אולי, אך ראו אפילו את התגובות הפותחות לתרגום המאמר. יחזקאל 'מקשה' על רב"ק ושואל אם שפת התרגום היא "מעורפלת ורב-משמעית יותר משפת המקור". רב"ק משיב לו: "לא הבנתי את השאלה". ואולם שאלתו המיתממת-אולי של יחזקאל נכתבה בעברית מודרנית ובתחביר תקין, אך רב"ק חש בתוכו שמא השאלה טעונה ברמיזה כלשהי לגבי תוכן המאמר או איכות התרגום, ומשיב כאמור, במעין התממות משלו: "לא הבנתי את השאלה". באמצעות צירוף ספציפי זה של מילים הוא מעוניין להביע, למעשה, תוכן מילולי, או רגשי, או אינטלקטואלי אחר לחלוטין (ועם מושאי הדוגמא שלי - סליחתי...:) בואוסמה מתייחס בחטף במאמרו "למגדל בבל". ומביא דוגמא למצב עניינים מזוויע שבו לא נוכל לתקשר איש עם רעהו כלל, אף לא ברמה הבסיסית ביותר. אכן, מצב עניינים מזוויע, אך עם זאת היפותטי ולא-סביר בעליל, לפי בואוסמה. אך מגדל בבל התנ"כי אינו נבואת זעם בעלת גוון אפוקליפטי. מגדל בבל, אם נשכיל להבין את משמעותו המטאפורית העמוקה, הוא מציאות שרירה וקיימת, הסובבת אותנו בכל רגע ורגע. האם אנו באמת יכולים לתקשר היטב עם הורינו, חברינו, בנות ובני זוגנו ברמה שעולה באופן משמעותי על "אני רעב"? יתרה מכך, האם נוכל בכלל לשאוף לתקשר עם זולתנו, כאשר אין לנו ולו הבנה קלושה של התהליכים הפסיכולוגיים המתרחשים בתוכנו? התשובה לפי דעתי היא לא. כותב יפה ניק היווני (...) (או שמא היה זה וויטגנשטיין) ש"מוטב לשתוק". זו אמנם אפשרות, בהחלט נאה, אך לא כל-כך ברת-ביצוע. אפשרות אחרת, ומומלצת אף יותר, למי שמעוניין היא לקרוא את ספריו של פ.ד אוספנסקי - "החיפוש אחר המופלא" (גם אני נרתעתי מהשם בהתחלה, אבל באמת שהיה שווה) ו"הדרך הרביעית" (להשיג בכל חנויות הספרים המובחרות והפחות מובחרות). למי שמתעניין, או סתם רוצה להתפלמס בכיף - אשמח לקבל תגובות באי-מייל... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת מהי פילוסופיה. בואוסמה אומר, עכש"מ, שפילוסופיה היא תהליך, או חלק עקרי של תהליך בלתי פוסק של התהוות "תרבות", ראה גם תגובה 162501. תוך כדי *תהליך* של חשיבה על עצמנו ועל העולם, נבנית התרבות, אפילו אם אנחנו מגיעים ל"הבל הבלים הכל הבל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם אנו באמת יכולים לתקשר היטב עם הורינו, חברינו, בנות ובני זוגנו ברמה שעולה באופן משמעותי על "אני רעב"?" הו הו, אין _כן_ גדול וחיובי מזה (גם אם יש אחד או שניים, הוא לפחות נמצא אי שם למעלה במצעד ה"כנים" הודאיים). איזה טעם היינו מוצאים באמפתיה, רגשות, אהבה, שנאה, תקשורת או כל יחס אחר לבני אדם (כולל "התפלמסות בכיף") אם היינו מקבלים את דעתך שהתשובה היא - לא. לשם מה אתה מעוניין לקבל תגובות באי-מייל, אם אפילו להגיד משהו מורכב יותר מ"אני רעב" לאנשים הקרובים אלינו ביותר, הוא משהו שחורג מגדר האפשר? זה לא יותר פשוט להפיל משהו על המקלדת, להדפיס ולקרוא? עם כל ההפרעות בתקשורת (ויש כאלה), מגדל בבל בו אנשים חיים בבועות פוסט-מודרניות איננו משכננו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר מה שאמרנו לגבי הפירוש המילולי 'מדי' שנותן בואוסמה למגדל בבל? נסה ליישם את זה הלאה... מובן שאנו מסוגלים לומר הרבה דברים יפים, אך תקשורת אינה תפקוד מילולי בלבד כפי שאתה בוודאי יודע... והיות ואתה יודע ומבין זאת היטב...אולי גם טרחת להיפגע קצת מן התכנים הפחות מילוליים ומעט יותר מרומזים שמצאת שבמה שכתבתי. חשוב על כך... וקרא לזה איך שתרצה - פוסט-מודרניזם אינו הגדרה מוצלחת...בכלל ושוב המלצה חמה: "החיפוש אחר המופלא" שלך בכנות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הייתי בטוח שכבר באוגוסט עניתי על כך תגובה ארוכה למדי. מוזר. כנראה שזה היה באשמת החום. נו טוב, אז לא פוסט מודרניזם. אם מדובר ב"החיפוש אחר המופלא" של אושו - "ספרות ניו אייג' רדודה" יהיה מינוח שקולע טוב יותר למטרה. "מתודעת היחיד אל תודעת-העל, מהשורשים שלנו בעולם הטבע אל הגורל הסופי שלנו בהתאחדות עם אלוהים". "הראיתם אי-פעם פרח לוטוס נפתח בקרני שמש הבוקר? הקשיבו יפה. התקרבו בשעת בוקר מוקדמת אל האגם, והתבוננו בשקט כיצד ניצן הלוטוס פותח את עלי הכותרת שלו, ואז שוו בדמיונכם איזו חוויה מעוררת השתאות היא זו, כאשר לוטוס בעל אלף עלי כותרת נפתח כך בראשכם" הללויה. מקסים. אני בוחר להמשיך את חיי במקום בו האנשים הקרובים אלי מבינים על מה אני מדבר, כשאני מדבר על משהו מורכב יותר מ"אני רעב". (אבל תודה על ההמלצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוקטובר החום כבר לא תירוץ. לא לוטוס ולא אושו. הוא כתב לך כאן בפירוש תגובה 162560 שהוא מתכוון ל"חיפוש אחר המופלא" של אוספנסקי, הוגה רוסי שהיה תלמידו של המורה הרוחני גורדייף. יש אפילו מישהו ברשת שטוען לקשר למטריקס: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנכון נכון. הוא התכוון לאוספנסקי, אותו אינני מכיר (אולי בהזדמנות). עדיין אני עומד מאחורי האמור בכותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |