בתשובה לדוד פלד, 08/08/03 21:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שמפריע לי בכל התחנות בתולדות המטא-פזיקה המקוצרות שהבאת כאן יפה, הוא המשחק הכפול שהם משחקים עם פרגמנטיקה בפילוסופיה. הנחת היסוד שלהם היא פרגמטית משום שהם מדברים על אמת פילוסופית לגבי אנשים\\העולם (בהתאם להוגה המדובר), ולפיכך בוחלים בסוליפסיזם ובאגנוסטיקה, שהן שתי העמדות הרציונאליות ביותר על בסיס אוקהמיסטי טהור, וכל דחייה שלהן היא על בסיס פרגמטי, של רצון ליצור ראיית עולם שימושית\\ מעניינת\\ מסונכרנת עם העולם הנראה. אי אפשר לומר שלא: אידאליסטים מניחים בני אדם אחרים, פופר (שאני לא בטוח אם לא הצגת אותו כאן באופן מעט פוסטי מכוונתו, אבל זה נאמר על בסיס אינטואיטיבי בלבד, איני מתמצא בפופר) מניח את ההיסטוריה של המדע, וכדומה. אבל אותה פרגמטיקה שמונעת מהם להיות סוליפסיסטים ולגמור עם זה , היא היא אותה פרגמטיקה שמניעה את המדע להניח שהתיאוריות העובדות והלא עובדות הן כאלו בגלל יחסן לחלקים מתוך העקרונות הבסיסיים שעל פיהם פועל הטבע, ושניתן לפתח תהליך חלקי אך משמעותי של גילוי האופן בו פועל הטבע הזה תוך דרישה לתיקונים מתמידים ובנתיב קשה ועמוס שגיאות. מדוע? בגלל שעד עכשיו זה נראה ככה,ובגלל שהדבר מאפשר פרודוקטיביות רעיונית וממשית והמדע היא תורה פילוסופית פגרמטית במיוחד. כלומר, כן, מצד אחד זה מצדיק את רעיון הכלים, מצד שני, כל הפילוסופים המדברים על כך גם הם מבצעים מהלך זהה לזה שמבצע המדע, ופשוט בוחרים עצרו בנקודה שונה, באופן שירורתי, את "מתג" הפרגמטיזם. מעבר לזה, נדמה לי שאתה חוטא בדמגוגיה כשאתה מקשר בין אמת ניצחית לדת דווקא. זה שבמדע יש אמת ונצחית ובדת יש אמת נצחית אומר רק.. שבשניהם יש אמת נצחית, לא יותר. בטח גלעד ברזילאי יוכל לומר מה השם של הכשל הלוגי הרלוונטי. סקירה יפה, בכל מיקרה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |