|
||||
|
||||
ההנחה איננה קנטיאנית, קאנט הוא המפריך (טוב, בערך. הוא הקאנוניזאטור של ההפרכה) שלה. |
|
||||
|
||||
קיומו של ''הדבר כשהוא לעצמו'' היה נחוץ לקאנט לצורך חיבור הקטגוריות שלו. בפילוסוף היהודי בן זמנו, מימן, פנה לקאנט במכתב והראה לו את הפרכה הלוגית שיוצר ''הדבר כשהוא לעצמו''. קאנט התעלם מהיהודי הזה ומאוחר יותר (בספרו האחרון אותו הוציא בשנת מותו) קיבל את הפרכה הזאת בלי להזכיר את מימן. |
|
||||
|
||||
סליחה, יכוללהיות שלא נבתי אותך כראוי- חשבתי שהתכוונת ל"דבר כשהוא לכשעצמו" בהקשר לנתפסות שלו, לא לאי-נתפסות שלו. אתה יכול להרחיב על המושג כפיש אתה מתייחס אליו ואל ההפרכה? |
|
||||
|
||||
צריך להיות: סליחה, יכול להיות שלא הבנתי אותך כראוי- חשבתי שהתכוונת ל"דבר כשהוא לכשעצמו" בהקשר לנתפסות שלו, לא לאי-נתפסות שלו. אתה יכול להרחיב על המושג כפי שאתה מתייחס אליו ועל ההפרכה? |
|
||||
|
||||
איני מכיר את ההפרכה המדוברת, אבל אולי הכוונה היא לכך שלא ניתן לדבר על ''הדבר כפי שהוא'' גם בתור משהו שלא ניתן להגיע אליו, מכיוון ש''כפי שהוא'' הוא מושג חסר משמעות מכיוון שכל קליטה היא קליטה בתור, על פי מדיום החישה- לדברים כשלעצמם אין ''צורה'' אינהרנטית, עצם מושג הצורה הוא פונקציה של אופן הקליטה. רק ניחוש, כאמור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |