בתשובה למשה דורון, 06/02/01 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומניין לך שיחיא עייאש *היה* (הוא איננו עוד, כזכור - השטיק המגניב עם הפלאפון...) נורמלי? אולי גם הוא היה חולה רוח? לא, אני לא מנסה לטעון שהיה חולה רוח. אולי, לך דע. אבל יוסי צודק בכך שטרור הוא טרור, וניתן להשוות בין טרור יהודי לאומני לבין טרור פלשתיני לאומני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן אם מאוד רוצים להשוות בין מעשים של בודדים, לא ניתן להשוות בין התופעות בכללן. מה לעשות ושורה התחתונה התפוצצו והתפזרו בשנים האחרונות במרכזי הערים בישראל איזה 150 אזרחים תמימים לחלוטין, ולא שמעתי על דבר שמתקרב לכך ברמאללה. מה לעשות וערבי אפילו בשיא המהומות יכול להסתובב בבטחה בכל מקום בארץ (פרט אולי להלוויית כהנא) ואילו יהודי שיציג את כף רגלו בעיר ערבית ביש"ע ימצא את ראשו מתגלגל הרחק מיתר חלקי גופו. מה לעשות ואצלנו עולם המושגים בשיח הציבורי והמונחל לילדים הוא "מוסריות", "שלום" וכדו' בעוד שזה של שכננו כולל את מיין-קאמפ (לא במקרה השמאל הקיצוני-והמתמם בארץ מצטט ערבים זקנים שמדברים על כיבוש ועל הבתים של אבא ביפו ולא את תמלילי רדיו רמאללה) אם אתה מתעקש להשוות את עצמך וחברתך לשכנינו שיערב לך, אני בטוח שאני והחברה בה אני יושב נעלים מהם לאין ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ההבדל הוא כמותי ולא איכותי. אני סבור בכנות שאחת הסיבות שערבי יכול להציג את כף רגלו בשכונות מסוימות מבלי לחשוש לחייו היא עובדת אכיפת החוק במדינת ישראל (וכאן אכן יש הבדל משמעותי בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית). עובדה זו מונעת גם מעשי בריונות פחותים יותר, וכמובן שהיא מונעת מעשי לינץ'. אין לי ספק שיש לא מעט אזרחים יראי-חוק שאלמלא יראת *אכיפת* החוק עליהם, היו מתפרעים בצורות דומות למחזות להם אנו עדים בחסות הרש"פ. שים לב, כאשר משווים בין א' לבין ב', אין בכך משום קביעה כי א' וב' שווים, אלא הצבתם זה לצד זה (juxtaposition) לשם בחינת *ההבדלים* והמשותף. על-כן אני *כן* משווה את מדינת ישראל לרשות הפלשתינית. מובן מאליו שאינני טוען כי הן שוות. עם זאת, אני *לא* בטוח שאני והחברה בה אני יושב נעלים מהם לאין ערוך. יש לנו כמה יתרונות נסיבתיים, וכמה יתרונות אובייקטיביים, אך שוב, אני מוצא שמדובר בהבדלים כמותיים ולא איכותיים. כדוגמה אקח את המודעות לדמוקרטיה. במדינת ישראל כוננו משטר דמוקרטי, והאוכלוסיה משתתפת במשחק הדמוקרטי (פתק לבן, פתק צהוב...). עם זאת, לטעמי אין החברה הישראלית מתאפיינת בתודעה דמוקרטית יציבה ומקפת. ברשות הפלשתינית יש עוד פחות תודעה דמוקרטית, וסממני השלטון בה, על-אף שנומינלית הוא דמוקרטי, נראים אוטוקראטיים. *ברם*, לדעתי זה ענין של זמן. גם ישראל היתה מעוז בולשביקי ואנטי-ליברלי בראשית דרכה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |