|
||||
|
||||
אני חושב שלא הבנת את מה שארז כתב 1. כשארז דיבר על "ללא קשר ללאום" הוא התכוון ללאום שהאדם מחזיק כשהוא מבקש לקבל את אזרחותו הישראלית. לאום זה אינו מהווה קריטריון. אם נראה את האזרחות הישראלית כהשתלבות בלאום חדש (וכך אני מבין את הקריטריון שארז מציב), הדרישה של ארז היא שהוא יצטרך להכיר את האתוס התרבותי של לאום זה. 1 אני לא באמת חושב שלא הבנת. זאת צורת ניסוח. |
|
||||
|
||||
ראשית, הקריטריון הזה עדיין מפלה לטובה אנשים מלאום מסוים, ושנית הדרישה של ארז היא היכרות עם חלקים מסוימים של אתוס תרבותי של לאום מסוים, והדרישה של המפד"ל, נגיד, היא היכרות עם חלקים מסוימים ("דת") של אתוס תרבותי של לאום מסוים, ומחר בל"ד יכולה להציע היכרות חלקים אחרים וכן הלאה. איך אפשר לנמק את ההעדפה? סתם כי ארז מעדיף את ביאליק על פני השולחן ערוך? |
|
||||
|
||||
אפשר לחלק אזרחות ע''פ קריטריונים אובייקטיבים במובן זה שהדרישות לקבלת אזרחות שוות לכל הפונים ללא הבדל דת ולאום. את ההעדפה אפשר לנמק בכל מני צורות, אבל לדעתי זה לא רלוונטי. השאלה היא מה המנגנון שנבחר להכרעה בין העדפות שונות. במדינה דמוקרטית סביר להציע את המנגנון הדמוקרטי (בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות נציגים). מסיבות מובנות, ניתן לצפות שהוא ישקף חלקים נרחבים מהאתוס הלאומי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |