1. "באמונה הכנענית, זוהי תחילת תקופת ניצחונו של מות, אל היובש והמוות, על אחיו בעל, אל הגשמים; בעונה זו החלו שעבודו של בעל, ומלכותו של מות על הארץ הצחיחה". זה לא נכון. תחילת תקופת שלטונו של מות, על פי האמונה הכנענית היא לא בהשתוות הסתוית אלא בהיפוך הקיץ, כלומר בתקופת תמוז. (וזה גם מופיע מאוחר יותר במאמר...)
2. ט"ו באב לא "הומצא מחדש" על ידי הכוהנים כחג בציר ענבים, אלא הוא עברות של חג אהבה מסופוטמי - איחוד קצר של האלה אישתר והאל תמוז לאחר שהיא חוזרת מן המתים, אך לאחר יום אחד שוב דנה אותו לקיץ צחיח שימשך עד סוף כסלו. מן הסתם בציר הענבים השתלב טוב בחג האהבה כי הענבים מבשילים בתקופה זו. ואפשר לראות למשל בספר:
Marc Cohen - The Cultic Calendars of the Ancient Near East
"בעלת שמים רבים", בכל התרגומים שלי למיתוסים (יש לי את האריס, גיבסון וקאסוטו) היא לא ענת, אלא אשרה, מלכת השמים ואלת השמים.
|