|
מדוע אתה חושב שיש צורך במורכבויות האנושיות לשם הנאה מן הסבל של עצמך? נראה לי שדי בקיום צרכים מנוגדים בגוף אחד, כך שלעיתים סיפוק האחד בא על חשבון סבלו של השני. דבר זה, כידוע, מתקיים בכל ייצור חי (שלמשל צריך לאזן בין רעב ליצר המין).
דוגמא משלי: בכל פעם שאני נפגע פיסית (בריצה, במילואים וכו') מציף אותי גל נעים ומרגיע של חומרים משככי כאבים שהגוף מפריש למחזור הדם. בסופו של דבר הכאב במקום הפגיעה גובר על ההנאה הנובעת מהגעת המשככים למוח (?). נוספת על זה מודעותי לנזק לטווח ארוך שיכול להגרם מפגיעות כאלו (בריאותית ואסתתטית), כך שאני מנסה להמנע מפגיעות פיסיות. אך אצל מי שאין את האיזון הזה, כלומר שאצלו השפעתם של המשככים על החלטותיו חזקה יותר מן הסבל במקום הפגיעה וכן מן השיקולים לטווח ארוך, דרכו למזוכיזם סלולה. כך שייתכן שייצור "תרנגולות סבל" אינו כה מסובך.
|
|