|
||||
|
||||
את עניין הבדלי המס אני מבין. לא ידעתי. אבל למה אתה מתכוון שמחירו יטפס אם יותר אנשים ישתמשו בו? ועדיין ישנם הבדלי זיהום האוויר. |
|
||||
|
||||
כי אחוז המס עליו יעלה. כאמור - עד היום המס היה נמוך כי הוא שימש את המגזר התעשייתי בעיקר. מרגע שהוא הופך לתצרוכת פרטית, המיסוי עליו יעלה לרמה של המיסוי על בנזין. |
|
||||
|
||||
אם מדובר בסובסידיה לתעשיה, הרי שזמנה עבר כאשר מנועי הדיזל הגיעו למכוניות פרטיות. ההבחנה בין סולר לבנזין כבר איננה הבחנה בין תעשייתי לפרטי. מכאן שהמשך משטר המיסוי המפלה הוא מזיק. הנזק הוא כפול: גם בגלל פגיעה בנייטרליות של המס (יצירת הטיה לכיוון מוצר אחד מטעמי מס בלבד); וגם מכיוון שאי-הנייטרליות הזו פועלת בכיוון ההפוך - היא מעודדת זיהום הסביבה במקום לעודד הפחתתו. |
|
||||
|
||||
ואכן, לאט לאט מזדחל המיסוי על הסולר למעלה. אין לי נתונים, אבל למיטב ידיעתי מחיר הסולר עולה כל הזמן, בלי פרופורציה לעלות, בגלל המיסוי העולה עליו. הוצע בעבר ליצור שתי קטגוריות - סולר זול, צבוע, לתעשיה, וסולר יקר לצריכה פרטית. לא יודע מה קרה עם זה. |
|
||||
|
||||
האם גם המס-קנס על שימוש במנועי דיזל מזדחל למטה? :-) |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש חוק מרפי כזה, ואם לא צריך להיות: מס שהוטל לא יבוטל! זה גם סיסמא קליטה, וגם נכון. ראה, למשל, העלאת המע"מ ל-18 אחוז, שהייתה אמורה להיות זמנית. אגב, האם יכול להיות שבעבר המע"מ היה פחות מ-17, וגם לרמה זו הוא עלה "באופן זמני"? |
|
||||
|
||||
נתונים על שיעורי מע"מ עד 1998 בלוח י'-3 כאן: האם הוראת-השעה שקבעה מע"מ של 18% הוארכה? |
|
||||
|
||||
על פי גלובוס, ב- 2004 ירד המע"מ ל- 17%: |
|
||||
|
||||
כן, אז נגמרת הוראת השעה. אבל במשרד האוצר חוששים שהממשלה לא תרצה לוותר על המיליארדים שהאחוז הזה נותן לה, ותבקש להאריך את הוראת השעה. (כך, לפי הדיווח בידיעות). |
|
||||
|
||||
האם ידוע לך כיצד נותנות תחנות דלק שונות הנחות ענק על סולר, עד שקל לליטר, בעוד שעל בנזין מקבלים 10 אג' לליטר לכל היותר, וגם זה רק בתדלוק עצמי? |
|
||||
|
||||
לא שאני מומחה גדול בדלק, אבל ההנחות על בנזין הן בחוק - כלומר, בשירות עצמי *חייבים*, כיום, לתת הנחה (של כ-9 אגורות, אם אני זוכר נכון). זאת, מכיוון שבעבר (לפני כשנה) הסכים השר הרלוונטי (תמ"ס? תחבורה? תשתיות?) לאשר לחברות הדלק להעלות את מחיר הדלק במידה מסויימת - תוך התניית העליה בכך שחברות הדלק תאפשרנה תדלוק עצמי מוזל1. לגבי הסיבה לאפשרות לתת הנחות גדולות על סולר - אני לא ממש יודע. משהו שעשוי להיות רלוונטי זה שרוב הפעמים (שאני ראיתי) ההנחות הללו נתנות על עסקאות במזומן. אבל לא ברור לי למה אותו הגיון לא תופס לגבי בנזין. מישהו? אגב, אם בדלק עסקינן - גיליתי לאחרונה שבשטחים הדלק זול באופן משמעותי - ליטר בנזין 96 אוקטן עולה 4.25 ש"ח לעומת משהו כמו 4.51 ש"ח (לפני העלייה האחרונה) בתחנות דלק בתחומי ישראל. מכיוון שלעיתים אני בין כה וכה נוסע דרך כביש 443 (או 334, או מה שלא יהיה המספר שלו, אני אף פעם לא זוכר) ולא דרך כביש 1 (הפקוק לעייפה), אפשר לעצור בתחנה שנמצאת על הכביש2 (ליד בית חורון, נדמה לי) ולתדלק בזול ובלי להסתכן יתר על המידה. 1 חברות הדלק רצו להעלות את המחיר, לטענתן, בגלל גידול בעלות המשכורות למתדלקים. הראשונים שיישמו את הדרישה הזאת היו דור-אלון, וגם זה באופן חלקי. כיום, אני חושב, יש יותר מקומות עם תדלוק עצמי מוזל, אבל ממש לא מספיק. כשהייתי בקנדה היה פער מהותי במחיר בין פול סרוויס לסלף סרוויס, ואף פעם לא הבנתי למה שמישהו יבחר בפול סרוויס. 2 למי שנוסע מהמרכז לכיוון ירושלים. בכיוון השני אין גישה לתחנה. |
|
||||
|
||||
''ואף פעם לא הבנתי למה שמישהו יבחר בפול סרוויס'' - בתדלוק עצמי קיים סיכון -- קטן, אבל קיים -- להתלכלך מדלק (שמטפטף על הבגדים, למשל). מי שנמצא בדרך לעבודה, ללימודים, לפגישה חשובה וכו' לא ירצה לקחת את הסיכון, קטן ככל שיהיה. |
|
||||
|
||||
ההנחות על סולר הן בעיקר הצעה שאי אפשר לסרב לה לנהגי משאיות שכל תדלוק משאית בגודל כבד (מעל רשיון ג') יכול להגיע ל400 ליטר, וכך להרויח פחות על כל ליטר ויותר על כל תידלוק- משתלם בסופו של דבר ובכלל, עקב מדיניות המיסוי שרכב דיזל יקר יותר בקניה (פרטי) או יקר יותר בביטוח(מסחרי) גורמת לכך שרב מי שעושה הרבה נסיעות ולכן מתדלק יותר- מפעיל רכב דיזל |
|
||||
|
||||
העיוות הזה נידון בהרחבה בירחוני "אוטו" ו"טורבו" בשנות השמונים (שם למדתי על הנושא) אפריים קישון כתב הרבה על הנושא בשנות השישים. (ה"מכונית העממית למשל") וכן גם עזרה זוהר ב"צבת המשטר". הרעיון העומד בבסיס העיוות הוא פשוט. ההנהגה הפוליטית רצתה למנוע מהאזרחים החזקת רכב פרטי בתואנה שטובת הכלל דורשת שאנשים יסעו בתחבורה הציבורית (חוץ מהשרים, חברי הכנסת, ושאר מורמים מעם ש"זקוקים" למכונית מטעמי תפקידם) הביצוע היה מאוד פשוט: 1. מכסים בלתי אפשריים על מכוניות (ומצד שני, לעידוד משטר הפרוטקציה כל מיני "קריטריונים" להקלה במיסים והלוואות עומדות לנכים, אלמנות צה"ל (אבל לא אלמנות אחרות) וכו). 2. "מס מותרות": מראה לנו מה יחס המחוקק למכוניות פרטיות. 3. השקעה אפסית בתשתית: מה שמשעשע פה הוא העובדה שגם בתשתית של תחבורה ציבורית לא השקיעו כלום. ומחסור כיס לא היווה בעיה: לדוגמה, כאשר התקבלו כספי השילומים מגרמניה הוקמה וועדה שתפקידה היה להמליץ מה כדאי לעשות עם הכסף. המלצת הוועדה היתה: השקעה בתשתית תחבורתית. כבישים ורכבות. מסקנות הוועדה לא יושמו והכספים הלכו ברובם לתקציב השוטף. (ע"פ עזרה זוהר) המצב נשאר כמות שהוא גם היום. מתוך מילארדי השקלים שמשלמים הנהגים במיסים על מכוניות, חלפים ודלק מושקעים רק כמה מאות מיליוני שקלים בחזרה בתשתית. העובדה ש-600 אנשים נהרגים בשנה בעיקר בשל כך לא מפריעה כנראה לפרנסי המדינה. 4. מיסוי כבד על בנזין, מיסוי נמוך (ואפילו סבסוד) של סולר. כשבצד השני ממוסות מכוניות דיזל בצורה מאוד כבדה כדי למנוע מהאזרחים לקנות מכוניות כאלו ולהתחמק מתשלום על הבנזין. המטרה העיקרית פה היא עוד סבסוד של אגד ודן והמגזר החקלאי. |
|
||||
|
||||
ביחס לסעיף 3: מדיניות ההשקעה שלנו בתשתיות היא כנראה מאפיין ה"עולם-שלישי" הכי בולט שלנו. אין ספק שקל לבוא לאנשים ולהגיד להם לנסוע פחות במכוניות, וזה כמובן יעד ראוי. כדי ללמד אותנו שזה תרבותי, מראים לנו את הדוגמאות מהעולם. כדי לשכנע אותנו שזה כדאי, מקטינים את מספר מקומות החניה, מעלים את מחירם, וכן הלאה. רק דבר אחד "שוכחים", והוא להקים תשתית ציבורית מתאימה שעשויה להחליף את המכונית. זה כמובן חורג מהנושא התחבורתי. הנה למשל הנושא האקטואלי של ויקי כנפו. זה נכון שכנפו מקבלת יותר מדי קצבאות. זה גם נכון שמי שיכול לצעוד 200 ק"מ יכול לעבוד. אלא שאין מקומות תעסוקה. אז עכשיו "עוזרים" למובטלים להפסיק לקבל קצבאות, ושולחים אותם לחפש את התעסוקה שגם אנשי האוצר עצמם לא הצליחו למצוא. |
|
||||
|
||||
עוד כמה עובדות מעניינות... כאשר בונים בניין משרדים גדול, נדרש מהבונים לספק גם מספר מתאים של מקומות חניה או לשלם לערייה "כופר חניה" שזה מעין קנס על זה שהם לא בונים למעשה חניה. זה מאפשר לערייה להרוויח פעמים. פעם אחת כופר חניה, ופעם שניה קנסות חניה מכל אותם אלו שבאים אל בית המשרדים ולא מוצאים חניה. בזמן בנייתו של מרכז עזריאלי (אז עוד קראו לזה "השלום") הייתה התנגדות במשרד התחבורה לגודל החניון המתוכנן משום שהם חששו שחניון גדול ימשוך יותר אנשים עם מכוניות פרטיות וזה יגדיל את העומס. איך אנשים יגיעו למקום, זה כבר לא באמת חשוב (אה, כן, יגיעו ברכבת התחתית) ועוד משהו. כתבת ש"שוכחים" להקים תשתית ציבורית מתאימה. זה הרבה יותר גרוע, לא רק ששוכחים גם מונעים ממי שמוכן להקים תשתית כזו לעשות כן. בשנות השישים פנתה חברה צרפתית מסויימת לממשלת ישראל והציעה להקים, על חשבונה, רכבת תחתית בתל אביב, תמורת הזכיון. התשובה הייתה "אתם משוגעים? אתם רוצים לסבך אותנו עם אגד?" (אני מניח שגם הרעיון שמישהו אשכרה ירוויח כסף פה היה מזעזע כשלעצמו. יש גבול לכל תעלול) |
|
||||
|
||||
כשרואים כמה התקדמנו בשנים האחרונות, מבינים כמה הרבה שווה "שנת קידמה" אחת. וכשאני קולט כמה "שנות קידמה" דרושות עד שנגיע לאיפה שהעיר המערבית הטיפוסית נמצאת *היום*, אני מתמלא דכדוך. |
|
||||
|
||||
ואם בונים חנייה, אז מן הסתם גם הארנונה מתנפחת בהתאם. |
|
||||
|
||||
Just for your information diesel fuel is much cleaner then benzene.
The mayor has a point here. Some years ago the city of London managed to reduce the total pollution considerable by forcing all the taxis to change from benzene to diesel (that and outlaw the use of wood burning heating systems) |
|
||||
|
||||
כן, סולר נקי מבנזין, וגם הכמות שמשתמשים בה קטנה יותר, וגם השריפה (כך אני חושב) טובה יותר (ואז הפליטה מזיקה פחות לסביבה)... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |