 |
מעבר לתשובה הנכונה מאוד של האייל העשרוני, אני חושבת שפיספסת משהו שכבר אני עליו בשירשור אחר. גם אני לא הייתי מפסיקה להאמין שאדם X גנב, אם הייתי רואה אותו גונב ואפילו סביר שהייתי מנתקת אתו את קשריי. אלא שלא הייתי מצפה שכלל הציבור ייראה בו גם כגנב רק על סמך האמירה שלי ומבלי להביא הוכחות (ולו מהסיבה התועלתנית הפשוטה שמחר יכול מישהו לטפול עליי אשמת שווא שגנבתי ורק על סמך הרטוריקה השכנעת שלו אני ייאסר או אנודה מהחברה). ובאנלוגיה את מנסה להכיל את תפיסת היהדות שלך ואת תפיסת המוסר והיחסים עם לא יהודיים עלינו מתוך תפיסת עולם אקסיומטית (כזאת שאינה צריכה לתת דין וחשבון כי היא מורכבת מתשובות ולא משאלות). כל זה טוב ויפה אם את עושה זאת בינך לבינך או בקהילה הקטנה שלך ואין לאיש *זכות* לפגוע בדרך החיים הזאת שלך (ולכן כמה מהתכנים של שינוי נראים לי תועבה), אבל לך אין זכות לפגוע בכלל, גם אם הוא הרוב החזק ואנשים נוטים לראות דווקא במיעוט את הקורבן.
מעולם לא ביקשתי ממך להפסיק את אמונתך הפרטית (לוותר על הרעיון שמאן דהו הוא גנב), אלא לוותר על הניסיון להגדיר אותו פורמלית (ואף לא פורמלית) כגנב ע"י כלל החברה, רק על בסיס מערכת קריטריונים סובייקטיבית לחלוטין.
ועדיין יש הבדל-הדיבור על הגנב הוא עדיין דיון אמפירי (בהנחה שבאמת ראית את הגנב גונב), מדובר פה בעניין של אמונה לגירסתך, מה גם שקיימת אפשרות שיום אחד תצוץ הוכחה אובייקטיווית לגניבה. האמונה באלוהים היא א-פריורית לא אמפירית, אלא אם כן אנו מניחים שהאל (המופשט) דיבר אתך. אם זה המקרה קבלי שוב את התנצלותי...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש