|
||||
|
||||
גם אצל ג'ובניקים. גם. כמובן, במהלך אותם יומיים וחצי (דווקא זכורים בשעשוע) היו בערך שני דיווחים, אבל אם אני לא טועה, חתיכות מהעיתון היו מגיעות בצורה כזו או אחרת לפחות פעם ביומיים. (לקבלת הפורפורציה, כשאני הייתי בטירונות הקולומביה התרסקה, והיו בחירות) ____________ העלמה עפרונית, כבר בלי חסך חדשותי. |
|
||||
|
||||
אבל למה לא לחזור על סיפור טוב? בזמן הטירונות שלי (טירונות ג'ובניקים של עתודאים), נפלו התאומים. אז אנשי הסגל מצאו טלויזיה, וכולנו בילינו זמן איכות בלצפות בסיקור בשידור חי. |
|
||||
|
||||
גם אני בעתודאים (או לפחות הייתי) ודווקא קיבלנו עיתונים כל יום + סקירה מפי אחד הטירונים + טלוויזיה בכיתה הסמוכה למאהל. וכל זה היה כשפרצה אינתיפאדת אל-אקצא (וכך יצא לי לראות לייב את נאום ה"מי שלא מבין את זה צריך קסטה" של פואד) |
|
||||
|
||||
"יומיים וחצי"? |
|
||||
|
||||
טוב, לא באמת. אבל אם אני אומרת "יומיים וחצי" אז כולם מבינים שאני מגזימה. אם הייתי נוקבת במספר האמיתי 1 זה סתם היה מביך. 1 פחות משבועיים. _________ העלמה עפרונית, משועשעת למדי מאחד הלינקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |