בתשובה לדניאל, 06/02/01 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זאת אמרת "שום דבר לא יעזור", הרי אם יצביעו יותר לברק שרון לא יבחר, לכן הצבעה לברק (שהיא דבר?) תעזור. ההצבעה (בניגוד למה שרמזת?) היא הצבעה לראשות הממשלה ולא לראשות מפלגת העבודה. נותנים לך אלטרנטיבה ברורה, קוראים לה ברק ,ואתה אומר שהיא הרע במיעוטו. ככל שיותר אנשי שמאל לא יצביעו, ככה יוכל הימין להסיק שה"עם" איתו ולהקצין (למשל להציב בראשו את שרון), ובמקביל ניצי העבודה (שברק כמעט העלים אותם) והחלקים רודפי השילטון בה יגיעו למסקנה שהשמאל הוא משענת קנה רצוץ וילכו למרכז וימינה. לכן, בנקיון האורוות אותו אתה מבקש יעיפו את ה"ביילין-ים" ויעלו את ה"סנה-ים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החשיבות שלנו כאנשי שמאל היא לראות גם לטווח קצת יותר ארוך מה- 7.2 ברור לכל, שכל ממשלה שלא תקום לא תכהן יותר משנה כי הכנסת היא אותה כנסת. קודם כל חשוב שאהוד ברק יוחלף. השמאל צריך להציב מועמד שאינו גנרל בדימוס שמתנהג כגנרל מכהן. בנסיונם להתקרב למרכז ולימין שכחו מנהיגי מפלגת העבודה אותנו השמאלנים. חשוב שבחירות אלה(שבניגוד לרבים איני רואה אותן כגורליות או משמעותיות) יזכרו קברניטי מפלגת העבודה שאנחנו לא נמצאים אצלם בכיס, ושאי התיחסות אלינו(למרות מה שקורה בהנהגת מרצ והקרבה המוזרה שלהם לברק) אנשי השמאל הקלאסים תעלה להם בשלטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הבהרתי את עצמי. השמאל (כמו הימין) מחולק למעשה (במישור המדיני) לשלוש חלקים: החלק האידיאולוגי - יוני (שמאלי), החלק האידיאולגי - ניצי (ימני) והחלק הפחות אידיאולוגי (פרגמטי) שמטרותו לקבל את השלטון. שני החלקים הראשונים שווים בגודלם ושומרים על שיווי משקל ביניהם, והחלק השלישי מתנייד בין שני החלקים בהתאם לאפשרות לקבל את השלטון באופן המהיר (והיעיל) ביותר. מכאן אפשר להבין שהחלק השלישי הוא החלק שקובע מי יתן את הטון, וכאשר יתברר לו שאין אפשרות לקבל את השלטון ע"י קרבה לחלק היוני (משום שהשמאל האידיאולוגי יחרים את הבחירות ככל שהמועמד של השמאל יהיה יותר קרוב אליהם) הוא יתקרב לחלק הימני. (למזלנו תהליך הפוך בדיוק מתרחש בצד ימין). לכן, הטענה שלי היא לחשיבה רחוקה בהרבה מהבחירות הקרובות (וכמובן שזה יעזור בבחירות הקרובות, אני חולק באופן מוחלט על ההנחה שכמה שיהיה יותר גרוע בעתיד הקרוב יהיה יותר טוב בעתיד הרחוק, ולו רק משום שהעתיד הרחוק מעצם הגדרתו אף פעם לא יהיה קרוב). התהליך אותו תיארתי, חזר על עצמו מספר רב של פעמים בארץ ובעולם (מה שמראה שסירוב ללמוד מההיסטוריה היא לא המצאה חדשה). מי ששם פתק לבן לפרס בגלל כפר כנה קיבל את שלטון נתניהו ואת ברק בראשות השמאל. מי שלא הצביע לשמיר בגלל מדריד קיבל את רבין בשלטון ואת נתניהו בראשות הליכוד. לא ברורה ההנחה (אם כי אני מקווה שהיא נכונה) שממשלת שרון לא תחזיק מעמד יותר משנה, יש רוב בכנסת שלא מעוניין בהקדמת הבחירות ויש רוב בכנסת שרוצה את שרון כראש ממשלה (יש טענות ,על סמך ההיסטוריה של שרון, שהממשלה שלו תחזיק מעמד יותר משנתיים...). לא ברור לי למה קודם כל חשוב שברק יוחלף, השאלה היא לא אישית, ולכן אם יחליף את ברק איש ניצי יותר, אז גם מהפך לא יעזור (לקידום האינטרסים של השמאל), אם יחליף אותו איש יוני יותר, אז אין סיכוי למהפך (זאת הסיבה שפרס לא נבחר לעולם, ושבגין היה צריך לעשות דרך ארוכה למרכז בשביל להבחר) ואם יחליף אותו איש בעל עמדות דומות, אז במה הואילו חכמים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום דבר לא יעזור, הפערים הם גדולים מדי. אחרי שברק התעלם ממי שהמצביעו לו ב-1999, וירק להם בפרצוף, אפילו לא הזמין אותם לשיחות קואליציוניות, התלבט בין ממשלת אחדות ציונית לממשלת ש"ס, עכשיו הוא מצפה לתמיכתם? כן, הייתי נותן לו את התמיכה, אולי, אם זה היה מביא לממשלה אחרת, לקואליציה אחרת, משהו. אבל אפילו אם יתגשם 0.5% הסיכוי שברק יבחר, אז מה השגנו? ממשלה בלי ליכוד? פינוי התנחלויות? זכות שיבה למגורשים? מדינה חילונית דמוקרטית? לא! כי אפילו עכשיו, ברק לא משנה כיוון. הזלזול באוכלוסיה הערבית נמשך. הוא מתבטא בעצם ההנחה שציבור זה בכיס שלו. לא מעניין אותי מה הימין יסיק. מעניין אותי מה יסיק הציבור שממנו פעם יצטרך לצמוח מנהיג ישראלי שידבר על שלום אמיתי, לא על וויתורים של אחוזים פה ושם תמורת הפסקת המאבק הצודק בתרם נמצא פתרון לבעיות האמיתיות בכוחות משוטפים. הפלסטינאים הבינו. המלחמה תמשך, עד שגם הישראלים יבינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפער גדול (אני חושב שמדובר בפער יחיד, ולא בפערים רבים) בגלל הנמנעים השונים (שים לב ששרון לא עבר בשום סקר את ה55 אחוז מבעלי זכות ההצבעה) לכן אם תמנע רק תגדיל את הפער (ותתן לעצמך, לפי שיטת הנימוק המעגלי, סיבה יותר טובה להמנע). ברק מצפה לתמיכתם של אותם מצביעים לא בגלל שהוא חושב שהוא ראש הממשלה המועדף עליהם, אלה משום שהוא יודע (ומוזר שהם לא יודעים את זה) שהוא ראש הממשלה הטוב יותר (שים לב שמדובר בהגדרה יחסית!) עבור האינטרסים שלהם. הסיבה שברק לא הזמין את מפלגות השמאל הקיצוני והמפלגות הערביות למשא ומתן קואליציוני הייתה בגלל שברור היה שאין אפשרות להקים קואליציה שמאלנית "טהורה",ועקב כך דווקא האפשרות בה בחר ברק (ז"א ש"ס) היתה העדיפה (לברק, לשמאל, לימין ולמדינה) מהאפשרויות שעמדו בפניו (ז"א ליכוד). מי שמנסה להשיג את הכל היום - לא ישיג כלום (לא היום ולא אי פעם). המטרה החשובה ביותר של השמאל צריכה להיות (לדעתי) סיום הכיבוש ,וכל השאר יכול לחכות. אם הבחירה בברק תקרב (לאו דווקא תביא) את סיום הכיבוש דיינו. אם השמאל יוציא את עצמו מהמחנה, לא יצמח שום מנהיג ישראלי (ז"א אדם שיגיע לעמדות הנהגה אמיתיות בישראל) מהשמאל, לכן השמאל צריך לנסות להשפיע על הימין (הסבר קצת יותר מפורט אפשר למצוא בתגובה שלי למעלה). הפלשתינאים, כמו הישראלים, לא הבינו, לצערי, שיש להם יותר אינטרסים משותפים מאינטרסים חופפים. ה"מלחמה" תמשך עד שנשכיל (הישראלים והפלשתינאים) לסיים אותה (לפעמים תשובות פשטניות הם פשוט נכונות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |