|
||||
|
||||
כולנו מתקוממים נגד אמירותיו של נסראללה שמוכן להשאיר את חלקנו בארץ אם נקבל את הדין כי זו מדינה ערבית מוסלמית. מדוע שלא נתקומם מול דיעה שגורסת כי היא מוכנה להשאיר כאן חלק מהערבים אם יתברר באמת שהם מקבלים את היותה ישראלית-יהודית (למעשה קודם כל יהודית) ולכן לא תהייה להם זכות בחירה? אלא אם כן התפיסה העמוקה שלנו את המוסר גורסת כי: אני צודק מכיוון שאני זה שטוען את הטענה.... מכאן הדרך לניהליזם בינ"ל סלולה |
|
||||
|
||||
מאד פשוט: ערך השיוויון הינו ערך יסודי במדינה דמוקראטית. אנחנו מדינה דמוקראטית, ולכן אנחנו כפופים לערך השיוויון. מערך חשוב זה מתחייבת המסקנה, כי כשם שאנחנו מתנגדים ומתקוממים נגד אמירות נסראללא, כך אנחנו צריכים להתנגד ולהתקומם נגד הדעה ההפוכה. אהבתי את הלוגיקה שלך המאד מעמיקה, יסמין, שבגללה - ורק בגללה - שיניתי מן הקצה לקצה את כל עמדותיי. יחי נסראללא, סליחה - ביילין! _______ ברוך חונן לאדם דעת |
|
||||
|
||||
זה לא ערך יקירתי, אלא תפיסה קוגניטיבית בסיסית שמזהה באופן אינסטינקטיבי בין אמירותיו של נסראללה לבין אמירות המראה של כהנא. מי שמתכחש לכך מתכחש לתפיסותיו ושכלו הישר. ומי שאומר: כן, אבל כהנא בא להיטיב עם היהודים ואני יהודי, מתבסס על חוזקו ולא על מוסר או כללים כלשהם. הוא מניח שחוזקו יישמר. הימור מטומטם כמובן. כי דיכוי אכזרי של עם אחר יביא לרצון שלו (שגם ככה קיים במידה רבה) לדכא אותך וכשאתה תהייה חלש, ההפסד יהייה בלתי נסבל. לא שיוויון ולא בטיח, שכל ישר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |