בתשובה ליוסי גורביץ, 05/02/01 23:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח אם כן שאינך עומד בזמן הצפירה? וזו של יום הזיכרון – גם היא חלק מאותה דת חדשה? אנשים באמת משוכנעים שיש המוני ערבים סביבנו, שרק מחכים להחלשותה של מדינת ישראל. לך תבין ... בכל אופן, יש תופעות, (שמה לעשות) כנראה לא מופיעות, עדיין, בספרי ההסטוריה ... אך אל פי כן, אולי תוכל לומר לי, באיזו שנה הקיץ הקץ על תופעת האנטישמיות באשר היא (או שמא קרה הדבר לאט, במעין תהליך מתמשך)? בקריאה שלישית של הודעתך נתחור לי, כי אולי נאמרו הדברים בנימה צינית, אם כך הוא הדבר התעלם נא מתגובה זו (או ראה בה חיזוק לדבריך). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתה ולו מילה אחת צינית בהודעתי. אני עומד עומד בצפירה, כאשר אני נמצא במקום פומבי - אין לי רצון לפגוע ברגשותיהם של האנשים האחרים במקום. כשאני לעצמי, אינני עומד בעת צפירה. הקץ על האנטישמיות כאידיאולוגיה לגיטימית הגיע, כמובן, ב-1945, כשהתחוורו תוצאותיהן הלוגיות של האידיאולוגיה הזו. כיום, אף אדם הגון אינו אוחז בה (בניגוד, למשל, לשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, בהן היא נחשבה למכובדת, מכובדת עד כדי כך שגנרל גרמני כלשהו פלט פעם "מתי כבר ילכו הנאצים הללו, ונוכל לחזור להיות אנטישמים הגונים?"). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |