בתשובה לדב אנשלוביץ, 28/07/03 20:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי את הסיפא של דבריך. אתה יכול לפרט ולהביא דוגמאות? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרישא של דבריי מסביר את הסיפא, ואין מקום לדוגמאות. כל התהליך שעובר עלינו כעת דומה לתהליך אוסלו שאותו הוביל ערפאת, ואבו מאזן הוא דמות וירטואלית שדרושה כדי לרצות את האמריקאים ואת כל אלה בתוכנו שטומנים ראשם בחול. בדיוק כשם שאת פרוק החמס מנשקו וה''מלחמה בטרור'' שהוטלו על אבו מאזן הצליחו הפלשתינים להפוך לוירטואליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי עלי להסכים עמך הפעם. מאז פסגת עקבה והאירועים שבאו מספר ימים לאחר מכן התרוקן התהליך מתכנו. יותר מכך , ישראל מצאה עצמה נגררת לתוך מהלך שבו אין לה שליטה מינמלית על הדינמיקה. כבר זמן רב שאיש לא מדבר על הגעה להסדר או אפילו יישום מפת הדרכים במתכונתה המקורית. רוב מוחלט של הפעולות הנכפות על ישראל מובאות כפעולות להצלת אבו-מאזן, מעבר לכך עצימת העיניים מהמחדלים הפלשתינאים מתקבלת כבר כדבר מובן מאליו שוב תחת אותה כותרת - אבו מאזן במצב רגיש ולכן הוא לא יכול. ראשי משרד החוץ ומשרד רה''מ לדעתי שותפים לאחד המחדלים המשמעותיים שידענו. ההסטה של המדיניות שנקבעה ע''י הממשלה ע''י ספין הנקרא ''מבצע שלום אבו-מאזן'' היא עלבון לדמוקרטיה הישראלית. שחרור האסירים הוא עלבון צורב לכל מי שנפגע על ידם ויריקה בפרצופו של כל מי שיפגע על ידם. לא שאני חושב שלנצח צריך לשכן אותם בבתי סוהר ע''ח משלם המיסים אלא ששחרורם תחת לחץ המתפרש כתבוסה מדינית הוא גורם אשר לבטח לא יגרום להם לכבד (שוב) את ההצהרה להמנע מפעילות טרור עליה הם חותמים עם שחרורם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |