|
||||
|
||||
א. רעיון יפה ה"כנסת האיל", למילוי חורים. פרוטוקולים משפטיים על אף יבשישותם לעיתים, יכולים להפוך סקסיים בעריכה נכונה תוך שילוב מוזיקת רקע דרמטית. ב. ניסיתי למצוא את הקשר בין תשובת אלי ישי לבין החוק האמור. שניהם כתובים עברית. ג. באשר לחוק עצמו, וננסה לא למחזר את שנאמר כבר: המדינה כידוע מספקת לנו האזרחים שירותים, משום שמשק שיתופי עדיף על כזה של בודדים (בתיאוריה, בתיאוריה, לא להתעצבן). ספק אם מישהו ינהג בכבישים הבנויים טלאים טלאים, כאשר כל טלאי נסלל ע"י דיירי הבת הצמוד לו. השאיפה היא כמובן שהמדינה תספק הכל, מביטחון כנגד אוייבנו דרך חינוך ילדנו ועד אספקה שוטפת של נייר טישו. אבל, בפועל המדינה מספקת רק חלק מצרכינו, וכך אנו נדרשים לקנות בעצמנו את ניר הטישו המבוקש. ולא רק זה, אלא שגם מצמצמים בצרכים חיוניים יותר, כמו למשל חינוך ילדנו.(התוצאות בשטח). והכל בשם איזה סדר עדיפויות. נשאלת כמובן השאלה, היכן נמצא עניין הרבנים הראשיים בעניין. תפקיד תמוה, שמרבית העם בישראל איננו יודע לפשרו (מה בדיוק עושה הרב הראשי לישראל? מחתן את הסלברטיז?) וחלקים רחבים כבר גיבשו דעה שהם אינם זקוקים לו, ומעדיפים שמיסיהם יועברו לשיפור מערכת החינוך המקרטעת. אז בעיני הרב הראשי הוא מנגנון שכרגע נמצא עמוק בתחתית רשימת "סדר העדיפויות הלאומי" מתחת לנשים חד-הוריות רעבות, חיילים הומלסים, אנשים שנשחטים ברחובות, ונייר טישו שאיננו תלת שיכבתי. לבקש לצמצם את התפקיד מ-2 ל-1, על אף החיסכון הכרוך בכך, מדובר בהכרה בצורך ברב ראשי. אני אינני מכיר בצורך זה ולכן אין לי אלא לדרוש 0 רבנים ראשיים לישראל, או להתעלם בהפגנתיות מבירבורי הח"כים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |