 |
בספרטה הייתה מועצה של 30 זקנים (שמינו זה את זה בשיטת הקואופטציה, היינו, הם מינו מחליפים לאלו שמתו), שני מלכים (שקיבלו את תפקידם בירושה), וחמישה אפורים, חברי מועצה מבצעת, שנבחרו על ידי מועצה (שהעניקה משקל מסוים לרצון העם, כפי שהתבטא במחיאות כפיים למועמד, שאותו לא ראו - קצת ביזארי, לא?). ועל כל פנים, ספרטה התנגדה בעקביות לדמוקרטיה, ובמהלך המלחמה הפלופונסית ואחריה, הייתה תומכת נלהבת של אוליגרכיות ביוון, תוך התחרות באתונה, שתמכה בדמוקרטיות - ועם הנצחון, הכפיפה את הערים שעברו לסמכותה ל"מועצות עשרה" רודסניות - מדיניות שהביאה לאבדן ההגמוניה הספרטנית תוך זמן קצר. דמוקרטיה היא לא הייתה.
אזרחי אתונה לא קיבלו תשלום עבור הצבעות, אלא עבור אובדן יום עבודה במקרה של אסיפת עם, שכן יום ההצבעה לא היה יום שבתון. הם אכן קיבלו משכורת כדי לשמש כשופטים מושבעים, וכמו כל שיטת מושבעים, זו סבלה מבעיות חמורות; אבל שלא כברומא, אי אפשר לומר שמועמד מסוים קנה הצבעה, אלא בשיטות הרגילות של דמגוגיה ("הצביעו בשבילי ואני אכבוש בשבילכם את רמאללה - אה, סליחה, סיציליה" - בתוצאות הרות אסון).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש