|
||||
|
||||
זה משפט המפתח. אם אנו מכנים את מה שישנו ביקום בשם כלשהוא כמו "מידע", אנחנו צריכים לחשוב שיתכן גם משהו שאפשר לקרוא לו בקירוב "כוונה" גם אם יתכן ש"זה שצריך לדעת" את ה"מידע" תופס אותו בצורה שונה לגמרי מהדרך שבה אנחנו תופסים "מידע", כי הרי הוא לא "חי" ולא "מורכב" כמונו. אנחנו לא משתמשים במונחים קוגניטיביים ו/או פסיכולוגיים לתאר בהם את מה שקורה אצל כל מה שהוא "לא אדם" או "לא מתרבה באמצעות שכפול גנטי" ביקום, אף על פי כן גם המחבר מודה בקיומו של איזה דבר שאין ברירה אלא לקרוא לו בקירוב "מידע", בהיות מישהו או משהו "צורך" אותו, "מקבל" אותו או "מעבד" אותו כשכל זה נעשה במורכבות מופלאה. כש"מידע" מועבר בעולמינו, אנחנו מעבדים אותו בקוגניציה שלנו, וחושבים שאנחנו מיוחדים ויוצאי דופן, והא ראיה: אנו עשויים דנ"א מורכב. אולם לצורך העניין, מי אומר שאיננו בסך הכל מכונות צורכות מידע שאנו מקודדים אותו באופן דמוי ד.נ.א, ושקיימות מכונות אחרות. מי אומר שגם לאבנים, למים, ולפלנטות עצמן אין "עולם פנימי" בו הם חשים את עצמם מיוחדים כאשר מתרחשת עליהם "הקרנת מידע" הגורמת לשינויים הכימיים/גיאולוגיים הקורים בהם? המלה "מידע" שייכת לאותם דברים שאי אפשר לראות אותם, לחוש אותם אבל הם קיימים גם בלעדינו, כמו שחוקי פיסיקה היו קיימים ביקום גם אם לא היינו אנחנו, התופסים את היקום בעזרת מבנה הקוגניציה המיוחד שלנו. אבל כל אותם חוקים או מה שאלה לא יהיו, הבלתי נראים, עשוייה להיות להם דרך לדעת לקודד את עצמם גם במורכבויות אלטרנטיביות עליהן אין "לנו" שום מושג. לקידוד הדנ"א יש יתרון שבגללו הוא שרד באבולוציה הקוסמית: יכולתו לשכפל את עצמו, אולם אין זה אומר שלא יתכנו "חיים" גם בעצמים אחרים, שלהם יש מספר מאפיינים זהים ל"חיים" שלנו. האדם יכול להיות שרשרת אחרונה וצעירה למדי של שימוש ב"מידע קוסמי מקודד" כשמעליו יש היררכיות ותיקות יותר המגולמות ביצורים בעלי צורות אחרות, קידוד מידע אחר היכול להתקיים בתנאים של ריבוי פחמן וכד', או שהם אפילו לא נראים מבחינתינו כמו יצורים. אולי היקום עצמו, כנושא מידע ענק זה, ואשר מתפתחים בו תהליכים מורכבים, הוא סוג של ישות חיה. לא, ואין כאן ניסיון לדבר על "כוונה אלוהית" כלשהי, אלא נסיון לשאוב מהדברים כפי שהם ישנם. ואשר לספר: מחבריו לא חשבו על האפשרות, שאת היעדרותם של גורמי x עשויים לאזן גורמי y כלשהם, שבמערכת השמש הם לא מוכרים כי אין צורך בהם, ולא עלו בדעתם של המדענים כי כדי שיעלו בדעתם יש צורך להיתקל בהם. היקום הוא לא אלוהים, אבל הוכח שיש לו משהו שהוא בקירוב "אינטרס" לקיומם של "חיים", והוא חכם דיו כדי לאפשר אותם בכל מיני צורות. אולי הם הדרך שלו להישמר מפני הblack hole, או הזמן וכל מה שמכלה את הגופים שלו, ואם זה כך המשכה של אבולוציה כזאת צריך להקנות לגופים הקטנים והצעירים יותר יכולת להתגבר על בעיות המרחק הידועות וגם על בעיות תוחלת החיים, ולנוע על פני הקוסמוס, ולמעשה זה כבר קרה, בעולמות מקבילים. להתראות בעוד 1000 שנה, אולי 500, אולי פחות. |
|
||||
|
||||
> "היקום הוא לא אלוהים, אבל הוכח שיש לו משהו שהוא בקירוב "אינטרס" לקיומם של "חיים", והוא חכם דיו כדי לאפשר אותם בכל מיני צורות." אנא, שתף אותנו בהוכחה. |
|
||||
|
||||
לחוקרי החיים שלנו יש מזל, והוא שהם קיבלו עולם שבו החץ כבר פגע בנקודה, וכל מה שנשאר זה לסמן סביבה את עיגולי המטרה. זה גם נאמר בביקורת של המבקר על הספר, וזה כיום הטיעון היחיד שמאפשר להתמודד עם טענות הספר, אשר למרות שנכתב בעידן של ריאקציה מכוונת כנגד הרעיונות של התקשרות עם עולמות מחוץ לכדור הארץ שהלהיבו בעשורים הקודמים של המאה הקודמת, הם נראים כבדי משקל ודורשים התמודדות, אמור אחרת: הריאקציונרים, המחפשים מסיבות שונות ומגוונות ראיות "נגד החייזרים" (או נגד מי שמאמין בהם) שיחקו אותה. ובכל זאת מזלם הוא: א. שאנחנו מכירים רק את החיים האלה (החץ נמצא בנקודה) ב. שלפחות אותם אנחנו מכירים (התיתכן אפשרות אחרת?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |