|
גלעד,
שיטתו של דגן בספר היא רקיחת סיפור ממקורות שונים. רשימת המקורות שבסוף הפרק על המלאכים מציינת את היכלות רבתי, אולם יש שם עוד מקורות רבים נוספים (ומתקופות היסטוריות שונות). היות שספרו של דגן מיועד לקהל רחב אין הפניה בגוף הטקסט למקור המסוים ממנו נלקחה כל גרסה סיפורית, כך שאיני יכול לומר לך מה המקור המדויק לגרסאות שצוינו לעיל.
מספרו של דגן יכול להיווצר הרושם שמטטרון עושה כמעט כל עבודה אפשרית בשמים ובארץ. כך, למשל, הוא ממונה על הנשמות. הוא זה שמעלה את נשמות הצדיקים למעלה בכל לילה לזמר ליוצרן, והוא שקולט אותן בהסתלקן מהעולם. לאחר החורבן החל מטטרון גם להקריב בבית המקדש של מעלה את נשמות הצדיקים כדי לכפר על ישראל. דגן אינו מפרט איך בדיוק מקריבים נשמה של צדיק, מכל מקום זה בטח לא נורא כל כך לנשמה, כי גם מסופר, שעד תחיית המתים, הנשמות בעולם הבא עוסקות בלימוד בישיבת הרקיע של מטטרון.
|
|