 |
לפני די הרבה זמן קראתי ספרון קצר של ישעיהו ליבוביץ' שנקרא "עם, ארץ, מדינה". הוא כלל "שיחות" של ליבוביץ' (אשר לפי דרכו של האיש היוו במה להצגת דבריו יותר מדו-שיח אמיתי) עם מספר אנשים, על מספר נושאים שונים - ביניהם הגדרת המדינה, הארץ, והעם.
אכן, בעוד את חבל הארץ הגיאוגרפי ואת הגוף המדיני הפורמלי ניתן היה לזהות בצורה קלה יחסית, היו שם דיונים ארוכים ומייגעים על הגדרתו של המושג "עם". הוסכם על לפחות שני תנאים הכרחיים לקיומו של עם, שגם לי הם נראים הגיוניים. ראשית, על בני אותו העם להיות בעלי הכרה משותפת בקיומו של העם שהם חלק ממנו (שהרי "עם" קיים בתודעה, בניגוד לחבל ארץ או למדינה), ושנית, זה עוזר אם גם שאר בני האדם אשר אינם משתייכים לעם הזה מכירים בבניו כבני עם נפרד.
בנוסף לשני תנאים אלו, הוסכם על מספר תנאים אובייקטיביים שאפיינו עמים שונים לאורך ההיסטוריה. מאפיינים כגון שפה משותפת, מיקום גאוגרפי, מוצא גנטי (קשרי דם), מסגרת מדינית (בתור דוגמה הובא העם הרומאי, אשר נוצר מתוך האימפריה הרומאית, או אולי אפילו העם האמריקאי), או תרבות משותפת (נדמה לי שהוזכר בהקשר זה העם ההלני של ימי קדם). לא כל המאפיינים נמצאו אצל כל עם - היו עמים אשר התקיימו לפרקי זמן גם ללא מדינה, והיו כאלו אשר מעולם לא היתה להם מדינה. היו עמים ללא שפה משותפת, או עמים אשר היו פזורים על שטח נרחב. בעבר היו עמים מרובים יותר אשר היה בהם קשר דם ברור, משום שהם התפתחו מתוך שבטים.
אני מניח שכל זה לא עוזר להגדיר מה זה "עם" או "לאום" באופן חד משמעי ופורמלי, אבל זה בהחלט עוזר לאפיין עמים, ולנסות להבין מדוע קבוצת אנשים מסויימים היא עם. התאוריה שהעלה ליבוביץ' היא שהיהודים אכן מהווים עם - אולם הם עם מיוחד במינו, ושונה משאר העמים שבעולם. זה הוא עם אשר אין בו אף לא אחד מן המאפיינים אשר הוזכרו, והדבר היחיד המאפיין אותו הוא היהדות עצמה - ואורח החיים אותו היא מכתיבה. "משבר הזהות", לפי הגישה הזו, נוצר מרגע שרוב בני העם היהודי בעצם חדלו לחיות לפי הדת היהודית. אי אפשר להתכחש לעובדה שהעם היהודי עדיין קיים מאופן כלשהוא - מכיוון שקיימים אנשים הרואים את עצמם כשייכים לעם היהודי, וגם אחרים רואים אותם כשייכים לעם הזה. אולם ההרגשה הזו קיימת משום האינרציה לבדה, וסופה להעלם ללא שום גורם נוסף המייחד את היהודים משאר בני העמים האחרי, וללא שום גורם המאחד אותם ומאפיין אותם. אולי יווצר כאן עם חדש - "אזרחי ישראל הדוברים עברית" לפי גישה אופטימית, או "אזרח ישראל היושב בטנק שנקנה בכסף אמריקאי ויורה על ערבים" לפי הגישה הפסימית של ליבוביץ'.
בכל אופן, נראה לי שאי אפשר פשוט להתעלם מהבעייתיות הזו, ולהמשיך להצהיר שאנו יהודים, גם אם איננו יודעים מדוע ולמה. לכל הפחות יש לנסות לברר מה זה אומר בדיוק - והרי יש לכך השלכות מעשיות, לא רק תאורטיות. האם כושי אתיופי אשר חי באתיופיה הוא יהודי, בן עמנו? אם כן, מדוע? ואם לא, על מה? ואם ירצו שני מליון מונגולים אשר מקיימים ברית מילה לעלות לארץ? הרי זיקתם לישראל איננה פחותה במידה רבה משל אותו אתיופי, נכון?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש