|
||||
|
||||
אם ככה אתה מדבר כשאתה סטודנט תפרן, איך תדבר כשתהפוך לאיש עסקים? מוזר, איך ששיח ופרקטיקה יכולים לקיים ביניהם אי-קשר שכזה. |
|
||||
|
||||
בלי להתייחס דווקא אישית לדובי (אני לא מכיר אותו), נראה לי שדברים בסגנון כן קשורים לפרקטיקה. זאת ההרגשה שאת יכולה לקבוע את גורלך, שבעצם כל אחד יכול לחיות "בצד המואר" של החיים. אני מתאר לעצמי שהרגשה כזאת היא גם תוצאה של פרקטיקה של הצלחה ושל הרגשה של חוסר הגבלה שמאפיינת דווקא "סטודנטים תפרנים" – ככל שאנחנו מתבגרים החיים סוגרים עלינו ובתחומים רבים אנחנו מאבדים את השליטה שהייתה לנו (בפנטזיה או בפועל) על חיינו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |