בתשובה לLior, 16/07/03 19:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאשימה? לא. מצרה על כך? בהחלט. הצטרפות לתנועת ישראליות שמתייחסות בעיקר לעוולות שנעשות בצד הפלסטיני (ועם כל הכבוד ל"בצלם", והכבוד רב מאד, עדיין מרבית הפעילות שלהם היא ביחס לפלסטינים) בעיקר מחזקת את הטענה שלי. יש _איזשהו_ ביטוי להבנה הזו? משהו טיפטיפה מוחשי? ____________ העלמה עפרונית, בוחרת להתערב בזמנה הפנוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"מצרה" זה ביטוי יפה, אבל כשהוא מלווה בשאלות "יש איזשהו ביטוי להבנה זו"?, אני מחזיק בעמדתי שאת מאשימה, אבל מתחמקת מהמילה. למה את "מצרה" אבל שולחת אותי לחפש ביטויים, ולא מחפשת בעצמך? כי כנראה עד כבר ביצעת שיפוט פנימי, ולא ממש מחכה לראיות ממני. יש לי את הרושם גם שכל מה שאביא יפורש מייד כ"אחיזת עיניים" או יבוטל כלא מייצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, אני פשוט לא יודעת איפה לחפש. אתה טוען שיש כאלו, אני אשמח (באמת וללא שמץ של ציניות!) לדעת על כאלו. שלושת השנים האחרונות די שברו לי את האמונה שבשני הצדדים כולם, בסופו של דבר, בסך הכל רוצים שקט ושלווה. אין לך מושג עד כמה אני רוצה לחזור ולהאמין בזה. ככה שאני _באמת_ מחכה ל"ראיות" (מה, אנחנו במשפט?) ממך. יש לי נטייה להאמין לדברים שאומרים לי. תמימות ונאיביות, נכון. אבל עדיין, קל וטוב יותר לחיות ככה. אני לא מחפשת משהו מייצג. גם תעיוש לא ממש מייצגים את כלל החברה הישרלית. גם בצלם לא. משם התחלנו, לא? ___________ העלמה עפרונית, אוהבת שיש קשר בין הכותרת לתגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לגבי מדוע קשה למצוא ביטויים בתקשורת לצד השני, אני מפנה אל: מעבר לכך, הסיבה שטענתי בתגובתי הקודמת שכבר ביצעת את השיפוט היא, שהצפיה במדיה היא סלקטיבית. לרוב, כל אדם מוצא חיזוקים לעמדה שלו. אם היית מנסה לחפש חזק יותר, כשכתבנו בעזה עובר עם המיקרופון המשוטט שלו, היית שומעת לא אחד ולא שניים שצועקים כבר בגלוי שנמאס להם מהטרוריסטים, ושהם _מבינים_ את הצד הישראלי ותגובותיו ורק מחכים לשקט. כמו כן, את אולי לא מכירה את הפן הזה, אבל אלפי עובדים המגיעים בכל זמן שהם יכולים לישראל, גם אם זה כרוך בהמתנה והשפלה בעצם "מצביעים ברגליים" לכיוון ישראל ונגד הרשות. התמיכה החדשה הפנימית באבו מאזן וההתרחקות האיטית מערפאת היא עוד המחשה להתחזקות האופוזיציה לטרור. אחד הביטויים הבולטים ביותר לכך הוא ה"כמעט מלחמת אחים" שיש כיום ברשות - דחלאן תקף ופצע כמה פעילים של "ועדי הסירוב". איזה ביטוי חזק יותר את רוצה? אבל את מצפה, כמו הכתבת שבדוגמה שמביא סמי מיכאל, שמנהיג ערבי יאמר בשידור חי שהוא מגנה את הפיגועים, ומסרבת להבין שאי אמירה כזו אינה אומרת בהכרח שהוא תומך בהם, אלא שהוא מבין שאמירה כזו עלולה לפגוע במעמדו ואולי בחייו, במציאות הקיימת היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון לשורה אחת לפני הסוף: סמי שלום שטרית (ולא מיכאל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי. נו? לא הבנתי. יכול להיות שהבעיה היא אצלי, אז אשמח אם תנסה להסביר לי שוב. אוקי. יש לו ביקורת על התקשורת הישראלית. גם לי יש. לא צריך להיות חכם גדול בשביל לדעת שמידע שמגיע מדוברים, צריך לקחת בערבון מוגבל. אלפי העובדים הפלסטינים שמנסים להגיע כל זמן שהם יכולים (וגם פעמים רבות כשהם לא לגמרי יכולים), למרות הקושי, וההשפלה, וההמתנה מורטת העצבים, רוצים ומנסים להתפרנס בכבוד. זה לא חדש לי שהמצב הכלכלי ברשות מחורבן. נו? פלסטיני שמגיע לישראל סיכוייו לצאת ממנה בחתיכה אחת גבוהה. 1 כמה ישראלים יהודים מוכנים בכלל לקחת את הסיכון ולהכנס לשטחי הרשות?2 היום יש כמעט מלחמת אחים ברשות? בבקשה תספר לי.3 1נכון, לא תמיד. הוא יכול להתקל באיזה חייל משועמם במחסום שיחשוב שזה נורא כיף לבדוק עליו את הM16 המנוסר או המקוצר שלו, והוא יכול להתקל באמצע ירושלים בשלושה טמבלים שיחשבו שהוא מחבל וירביצו לו, והוא יכול סתם להתייבש בחום כי הוא חיכה שעות ארוכות. ועדיין. 2 שלא במסגרת תפקידם הצבאי. 3ולא, אני עדיין לא צינית. אני רוצה לדעת. כרגע אני לא-אולי בגלל התשקורת העויינת (טוב, כאן ברחה לי קצת ציניות, מודה). לך יש מידע אחר? בכיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You don't have to search that far to find a palestinian moderate.
Seri Nusseibah is one example for a Palestinian that opposes terrorism (because of moral reasons and not just because of practical reasons) and stands for peace. His arabic website: http://www.hashd.org Some more links: http://www.mideastweb.org/myexperience.htm http://www.jmcc.org/new/01/nov/sari.htm http://www.amin.org/eng/uncat/2001/16sept2001.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה הרבה מה להבין - המאמר ניתן כדוגמה לבעיה שבעקבותיה את ורבים כמוך מצפים מהפלסטינים לגילויי הזדהות שהם לא יכולים לתת בעת הזאת. לגבי הכמעט מלחמת האחים, זו דוגמה למה שרשמתי קודם - יש את זה בחדשות, אבל אל "לא מוצאת" ושולחת אותי לחפש, כי את בעצם לא באמת מחפשת ולא באמת מעוניינת, אבל בכל זאת, שתי דוגמאות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת- אני עדיין לא מבינה _למה_ הפלסטינים לא יכולים להראות איזשהו גילוי של הזדהות. אני שולחת אותך לחפש, כי אני מעוניינת לשמוע. מצד שני, אם אתה יודע מה קורה לי בתוך הראש (לא רבים מבינים. לעיתים אני אחת מהם.) אז אולי זו שוב אני זו שלא מבינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את הפרטים המדויקים, אבל נערכו כבר מספר מפגשי סולידריות בין הורים שכולים ישראלים להורים שכולים פלסתינים (אפילו של ''חמושים'' אם זכרוני אינני מטעה אותי, הגרסא שלהם לחיילי צה''ל), אשר מהם יצאה קריאה להפסיק את הטרור והאלימות. אין צורך לציין שמפגש שכזה נחשב ''קיצוני'' בישראל כמעט באותה המידה כמו בצד הפלסתיני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |