בתשובה לעופר גורדין, 16/07/03 7:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאיזו בחינה השיר "נקי ומדויק"? אשמח אם תסביר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בו מחיקות ושגיאות כתיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם האיור די נאמן למקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיור לא ממש נאמן למקור. הדיוקן העצמי של ליאונרדו יותר אדום, ופחות חרוש קמטים. אבל עופר כנראה לא התכוון להעתיק באופן מדויק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב האייל האלמוני והבורות המדהימה. זהו ליאונרדו אורגינל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פששש ליאו, לונג טיים נו סי. או שניסית לומר ש"איור: עופר גורדין" לא אויר על-ידך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום אויר על ידו. זה אני שעבד פה קשה. עובדה שהציור הזה רשום על שמי בכל מקום. את הגברת מונרו אני לא מכיר אישית, אבל לפי דעתי גם היא לא כחולה במקור. הפוסטרים שלה מהסרט הזה הם בשחור-לבן. מה שכן, אולי עופר אייר את השפתיים האדומות. ואולי בגלל זה הוא קח לעצמו את כל הקרדיט. מצד שני, אולי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוייר גם אוייר, אחי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהליך היה פשוט: סרקתי את רישום ליאונרדו מתוך ספר שלו. לאחר מכן סרקתי דוגמנית שהצטלמה כמו מרילין מונרו, שיניתי לה את הצבעים ועיוותתי לה את התנועה. בסוף שמתי אותה על רקע הרישום והוספתי קצת שפתיים על הכל - שיתאים לשיר, וזהו בעצם, ארבעים דקות בתנור על חום בינוני ושעה נוספת על השיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הרצון הזה לשמוח פתאום? אי אפשר להתאפק עד יום העצמאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[מנגב את הרוק ממצחנו הקולקטיבי, טוען שזה גשם, ו-]מצטרף לברקת. גם אני אשמח, אבל באמת, אם תסביר למה השיר טוב לדעתך. אני, לפחות, לא חושב שהוא רע - אין לי דעה כל כך, ואני פתוח להצעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותנמק את קביעותיך, כמנהג המקומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנמק? מה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, מי שלא יודע אין טעם שנסביר לו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |