|
||||
|
||||
משימה קשה, אבל לקחתי את חובת ההוכחה עלי. דוד גוגל עשה לי טובה בסוף כשהפגיש אותי עם המצגת הבאה - שים לב לדף מס' 8. ניתן כאן על קצה המזלג סיכום סטטיסטי, התומך בכך שככל שהמעמד הסוציו-אקונומי גבוה יותר, מתגרשים פחות. אי לכך, ה"תיאור המעליב" שלי קולע למצב של מרבית המשפחות הנזקקות לתמיכה עקב גירושים, וחינוך דרך הפסקת תשלומי העברה ללא עבודה הוא הפיתרון. אני לא נגד תמיכה בחיזוק אוכלוסיה זו ע"י הממשלה לאחר שההורה עובד (למרות שגם שם התמיכה צריכה להיות בערבון מוגבל), אבל בשום אופן לא כצ'ק שמעודד בטלנות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מצד שני, "עצמאות כלכלית של האשה מאפשרת פרידה". אשמח לראות מיהו הצרלין המצוטט, מתי נערך המחקר שלו, ואפילו איפה (אין שום אינדיקציה לכך שמדובר על מחקר שנערך בישראל!). בקיצור, עדיין לא הוכחת כלום. |
|
||||
|
||||
אתה הורגת אותי. What does it take to prove an obvious point? להלן גיגולים נוספים: http://avtala.edu.haifa.ac.il/mamrim_3.htm - מתאר את השפעת המצב הקיצוני - אבטלה; http://www.mitgarshim.co.il/news9.html - מדוע נשים מתגרשות - שים לב לאחוזים המדברים על אלימות וכלכלה! (ובפלחים האחרים יש גם לא מעט סיבות "אי התאמה" ו"בגידה" העשויים לנבוע מנישואים מוקדמים ולא בשלים). להמשיך? כי זה כבר מתחיל להעיק על המעיק. |
|
||||
|
||||
קיים גם הצד השני, להראות לך למה הסבירות לגירושים במשפחות שיוויוניות יותר (בהם מעמד האישה אינו הבלטה ממול הכיור) יורדת: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |