בתשובה לגילית, 15/07/03 14:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מספר הבהרות א. אין לי בעייה עם הבנת מהות החיים לפי השיטה הדתית, אך בבקשה לא לבוא בתלונות שיצרת 10 ילדים, ושאין לך כסף להאכילם כי מהות החיים חייבת להיות עם תוכן... ב. את קובעת: זה מה שהאישה החרדית רוצה. מניין לך? האם את חרדית? ואולי האישה החרדית רוצה את הגלולה ושלושה ילדים לתיפארת? ואולי בסתר ליבה היא מקווה שחתנה בעל הידיים הרכות והנעימות יחליף חיתול מלא בתוצרת טרייה? ג. זכותם לחיות את חייהם כרצונם, וזכותי לחיות את חיי כרצוני - ולא לממנם מעבר למקובל בחוק ובמדינות מתוקנות במערב, שאגב שם האבא לומד ועובד - או לפחות נשאר כשמרטף בביתו כשאישתו יוצאת לעול הפרנסה. ד. נו, כמו תמיד - המדינה אשמה. אורח החיים המודרנים אשם. חוסר הכבוד כלפי אנשי 'העגלה המלאה' לשיטתם אשם. אבל מה, 'מדינה מוכת אבטלה מיתון ויוקר מחיה לא יכולה להתנער מאזרחיה ולשלוח אותם לעבוד'. ברור, היא צריכה לממן אותם ואת ה'אבא הלומד' שפשוט רוצה להמשיך ללמוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב.אני לא אשה חרדית, ממש כשם שאתה אינך אחת. אם אשה חרדית רוצה בסתר ליבה שבעלה יעזור עם הילדים היא יכולה לבקש, או להיות ממורמרת בשקט, או להיות ממורמרמת בקול, ואיך זה קשור לנושא השיחה, בבקשה? ד.אני אפשט את זה: זה לא משנה אם הם רוצים לעבוד או לא רוצים לעבוד, אין כאן עבודה. בשום "מדינת מערב מתוקנת" לא נותנים לאנשים לגווע ברעב בגלל שהם מובטלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ההנחות האילו באוויר? יש את השאלה הכי חשובה. מה עם האחריות האישית של האדם כלפי חייו ועוד יותר מזה כלפי אישתו (כן, זאת הכובסת שלדעתך הבלתי מבוססת, תולה עיניה כעגל בבעל הגאוני שיש לה בבית), וילדיו? יש אחריות אישית. אני לדוגמא רוצה כל היום להיות באורגיות. באמת, זו אמונתי העמוקה. חוץ מזה אני רוצה לאכול קוויאר ולשתות שמפניה. אין בעייה. רק שהמדינה לא צריכה לשלם לי על התחביבים והההעדפות שלי. לכן את האורגיות שלי אני עושה *אחרי העבודה* ואחרי שדאגתי שלאישתי יש הכנסה נוספת (חוץ מזאת שמקובלת בעת האורגיות...) הכנסה שאפשר לקנות בה אוכל, השכלה, חינוך, ובידור. לכו לעבוד או תרעבו. מה שיגיע קודם. אומרים על הרעב שהוא מורה מאוד מהיר. אם ירצו ללמוד בכוח את השיעור, מצידי זה בסדר. חוץ מזה, שיקראו גם דברי חכמים אחרים שטענו א. ש"עשה שבתותיך לחול ואל תיצטרך את הבריות". ב. "אם אין קמח אין תורה" והם לא התכוונו שהקמח יגיע משנור וחיי עוני. ג. הרמבם, איש ענק בכל קנה מידה, ואין רחוק מהחרדים ממני (למי שחושד בנוסטלגיה למקורות כלשהם) עבד כל חייו. היה רופא. היה ממציא, היה פוסק הדור, היציל את כל יהודי תימן ממוות באמצעות הפעלת כוח שכלו העצום והוצאת הלכה חכמה שהותירה עשרות אלפים אם לא יותר בחיים. אם הרמבם עבד, ועבד קשה, כל הגאונים, יכולים לעבוד ללא חשש, גאוניותם, אם קיימת, לא תיפגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מי שסטודנט, ואינו חרדי, ומגלה שאינו מסוגל לממן את עצמו ומשפחתו בגלל לימודיו, פשוט מפסיק את הלימודים ומחפש עבודה במשרה מלאה. רבים מחברי הטובים נאלצו לגנוז את חלומותיהם האקדמיים מהסיבה הזו בדיוק. ב. למעשה, סטודנטים בדרך כלל גם עובדים ו*גם* לומדים כדי לפרנס את עצמם. האם לאחר קבלת חוק טל את מאמינה שיש מקום למשפחות חרדיות בהן האב לומד תורה בבוקר ועובד אחה"צ? ג. את טועה. עקרונית, משרה מלאה אחת *לא* אמורה לפרנס חמישה ילדים. זאת אחת הסיבות שאימהות חד-הוריות המטופלות בילדים אמורות לקבל מזונות מהבעל. זה שבמקרים רבים הגברים מתחמקים מכך, זה כבר עניין אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |