בתשובה לטלה בר, 12/07/03 14:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש הרבה מה לומר בזכות הקפדה על הצורה החיצונית. אבל הרי גם באייל אנחנו דורשים הקפדה על צורה חיצונית נהירה וברורה. האם גם נגד זה יש לך משהו? כתיבה צריכה להיות ברורה, בהנחה שהיא נועדה לתקשר עם אנשים אחרים. הכתיבה האקדמית נועדה להיות כמה שיותר ברורה לקוראים. לא במדעי הרוח, כמובן. שם הם פוסט-מודרניסטים, והנהירות מהם והלאה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לצורת הכתיבה עצמה - בכך אתה צודק, כמובן - אלא לצורה המדוייקת והמוכתבת מראש של המובאות, שאינה קיימת, כמובן, באתרכם, מלבד ההקשרים, שאפילו לא מובאים אצלכם בגוף המאמר כפי שצריכים להופיע כל המובאות בכתיבה האקדמאית. חוץ מזה, ההקפדה האקדמאית לפעמים יוצאת דופן בדרישותיה החיצוניות שאין להן שום קשר עם הופעה והתבטאות נאה וברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, במדעי החברה אפשר להסתפק בגוף המאמר במובאה דוגמת "(כהן, 1978)", והמהדרין יוסיפו גם מספר עמוד - "(כהן, 1978: 50-51)". לא כזה קריטי. בסוף, אמנם, צריך לכתוב באופן קפדני את המקור, אבל אני מניח שיש בזה מן ההגיון, כדי למנוע בלבול (ואולי כדי להקל מחשוב המידע?). כמי שכותב עבודות שנדרשות לעמוד בסטנדרטים האקדמיים, לא הרגשתי שיש כאן עול בלתי נסבל. להפך - לפעמים אני קורא מאמרים בלי מובאות, והחוסר הזה מפריע לי מאוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |