 |
זה קצת דמגוגי. אתה כמו הברמן מהפרסומת לפפסי שזורק מהכוס השניה כדי להשוות. נדמה לי שברור לכל הדנים פה שאפשר לעודד יציאה לעבודה על ידי הרעבת כל מי שלא עובד(קיצוץ קיצבאות), ואפשר לעודד יציאה לעבודה, על ידי האכלה של מי שכן עובד(מעונות יום ומענקים למי שיוצא ממעגל האבטלה). האופציה הראשונה יעילה אם מלכתחילה לא רעבים, האופציה השניה מועילה אם ההבדל הוא מספיק משמעותי ואם זה עדיין כלכלי בטווח הקצר למדינה.
מעבר לשיקול של איזו שיטה באמת תעבוד ,השאלה של איזה אופציה בוחרים היא גם שיקול כלכלי של טווח קצר1, גם של השקפת עולם ( מקל מול גזר) וגם פוליטית-פופוליסטית ( אלף אימהות חד הוריות מול הכנסת מול עשרה נאומים בלשכת המסחר).
1 למדינה *כרגע* אין מאיפה לספק מעונות יום וכולי, למרות שבטווח הארוך מספר הנתמכים *אמור* לרדת .
|
 |