|
סיפור גייטס-קילדל מעט יותר מורכב מכפי שהוצג כאן. ראשית, ההפנייה הראשונית של י.ב.מ לקילדל באה דווקא ממיקרוסופט, חברה שהתמחתה עד אז בעיקר ביצירת גרסאות בייסיק למערכות הפעלה שונות (את הכסף הם עשו בעיקר ממכירת גרסת הבייסיק שלהם למחשבי אפל). בעקבות הפגישה עם קילדל שלא צלחה, חזרו אנשי י.ב.מ לגייטס וזה טען כי הוא מסוגל לכתוב עבורם מערכת הפעלה – דבר שכמובן לא היה נכון. הוא רץ וקנה את המערכת של פיטרסון, QDOS, שהייתה העתק נמוך מצח של CP/M של קילדל. מאחר ולאף אחד במיקרוסופט לא היה מושג איך עושים מערכות הפעלה, הם גם שכרו את פיטרסון, שכתב את גרסאות המערכת עד (וכולל) דוס 2.0.
אגב: ישנן טענות רבות שכל סיפור קילדל הוא בדותא גמורה ושלמעשה הגיעה הזדמנות הדוס לפתחו של גייטס בזכות קשריה הטובים של אמו עם בכירים בי.ב.מ.
והערה מעט כללית יותר: המחשב האישי הומצא והיה פופולארי להפליא כמה וכמה שנים לפני שי.ב.מ יצרה את הגרסה שלה למחשב האישי. הבדותא שהמחשב האישי הראשון הוא זה של י.ב.מ היא נפילה נוספת במלכודת של מיתוס כוזב, שמיקרוסופט דואגת לטפח, אך אין לו אחיזה במציאות (וע"ע: ביל גייטס היה מתכנת גאון, מיקרוסופט המציאה את ממשק המשתמש הגרפי)
|
|