בתשובה להצנחן, 19/12/99 4:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום, טיעוניך, אדון צנחן, אינם נראים לי רלוונטיים. 1. ארץ ישראל ההסטורית היתה גדולה ונרחבת יותר מאשר היא כיום. ברם, יש מה שהיה פעם ויש מה שיש עכשיו. יש מה שיהיה בעתיד, אבל זה כבר יהיה בעתיד ואנחנו צריכים לדאוג שיהיה עתיד. בנוסף, העובדה שבית כנסת מסויים, או מקום הסטורי, מצוי בריבונות זו או אחרת, אינה מוסיפה ואינה גורעת מערכו. גם הארץ כולה עברה מיד ליד, ועדיין נשארה הארץ שלנו (וגם של אחרים, זה לא סותר). ברגע שאתה מנסה לחבר כל מקום ומקום שיש לנו זיקה אליו, לריבונות הממשית של מדינת ישראל בדור הזה, אתה מצדיק את התעמולה של הגרועים באויבינו שאומרים שאנחנו אימפריאליסטים. זה שיש לנו זיקה לא מחייב אותנו לשלוט פיזית שם. 2. האמירה שאין אוכלוסיה בגולן היא חצי אמת במקרה הטוב. ככל הידוע לי, כחצי מיליון סורים עקורים ממתינים לחזור לאדמתם ולבתיהם. יש מישהו שיש לו זיקה ישירה לגולן, ואלה האנשים שחיו שם. 3. תסתכל על אנשים ברחוב, אדון צנחן. האם אתה רואה הילה של קדושים מעל הראש שלהם? יש לי חדשות בשבילך, גם בשנות החמישים והשישים לא היינו קדושים ועשינו דברים לא תמיד יפים. גם הסורים עשו דברים לא יפים. עכשיו אפשר להגיע לשלום. שלום נוח. שלום במימון אמריקאי שהצבא שלנו יצא נשכר ממנו. יד שתצביע נגד השלום ובעד מלחמה, היא יד לא מוסרית. בכל פעם שהיינו לא מוסריים, קטעו לנו אצבעות. אם זה ביום כיפור (כשחטאנו בגבהות לבב), אם זה בלבנון ואם זה באינתיפדה. המשאל הזה יהיה על הכל. שלום עם סוריה, לבנון, מדינות המפרץ, מדינות אפריקה, ועוד. חוששני שאם נצביע נגד השלום, ניוותר לבד. בלי אמריקה, בלי היהדות העולמית. הפעם זה באמת הכל או כלום. 4. ההרגשה הקנאית שלך שתמיד ננצח, מסכנת את הקיום המידיני היהודי. פעם אחת, ב-1973, כבר הוכח שגם עם הגולן אנחנו בסכנה. אז, רכבת סיוע אווירית של נשק, בעקבות איום מרומז של ממשלת ישראל, הביא למפנה. הבחורים אולי לחמו כאריות, אבל אל תתפתה לדמגוגיה. מחסני החירום היו לא מוכנים, הטנקים התפרקו. בלי הנשק שהגיע מדוד סם, גם קהלני לא היה מציל אותנו. 5. כן, אני רוצה לתת את הגולן מתוך פחדנות. פחדנות מאנשים שבאהבת האדמה המטורפת שלהם, שוכחים שיש גם אנשים שמנסים לבנות כאן חיים. פשוט יהודים שרוצים לשבת ולהתענג על עצם הקיום הלאומי היהודי, בלי שהם צריכים להקיז את דמם ודם ילדיהם לשם כך. מתישהו מדינה חייבת לחיות בשלום עם שכנותיה והזמן הזה אולי הגיע. קנאות מביאה לחורבן. לא חסרה אדמה במדינה שלנו (נגב! גליל!), ולא צריך לכבוש כל שטח שהיה פעם שלנו. 6. עם הגולן בידים שלנו - לא יהיה שלום עם הסורים. לא בדור הנוכחי. זו בחירה האם להמשיך לחיות על החרב, אם לאו. מי שבוחר להמשיך במלחמה, לוקח סיכון עצום. כל אחד יודע להתחיל מלחמה. מעטים יכולים לנבא איך היא תסתיים. 7. יש לנו מספיק אדמה, הגיע הזמן לקבוע גבולות בינלאומיים למדינה ולהתחיל לטפל בבעיות שבפנים. תודה ושלום, אורי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחלק את הטענות הרציניות שכתבת לשני חלקים: 1. הטענות בדבר הקריטריונים לפיהם מוסרי או לא מוסרי להחזיק בקרקע לא ברורות שכן שכנינו היו רוצים את הגליל והנגב גם שם ישנה בעיית פליטים (ואגב מאיפה הנתונים על הגולן) גם את הגליל והנגב כבשנו במלחמה. אז מה הקריטריון לגבולות מדינת ישראל לפיך? 2. הטיעונים נגד מלחמה הם טובים ויפים אבל הם לא רלוונטיים כיוון שהסכם עם הסורים לא יביא את השלום המובטח ועיין באינספור כתבות שהתפרסמו באתר זה ותגובותי עליהם. בבקשה וכל טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |