בתשובה לרועי, 02/02/01 3:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זכותו וחובתו של חייל - שהרי, במדינה דמוקרטית, החייל הוא אזרח במדים - להפעיל את שיקול דעתו ואת קול מצפונו לגבי כל פקודה שיקבל. חובתו לפעול על פי מצפונו - וכמובן, לשאת בתוצאות. מי שיסרב לצאת לקרב, צפוי למאסר - ועליו לשאת בו. דוגמת גז החרדל שלך אינה במקומה. על האדם לשפוט את המצב על פי הנתונים שלפניו. אם החליטה המנהיגות להעלים מפניו נתונים הכרחיים, האחריות מוטלת עליה. אם הממשלה מוכנה לסכן חיי חיילים, היא גם צריכה לומר להם למה הם מסתכנים. אם אין היא עושה זאת, זכותם של החיילים לחשוב שהם מושלכים למען גחמה של בכיר בשלטון, המעוניין לשפר את מצבו בסקרים. התפיסה קנטיאנית איננה עובדת כאן. אם יחליטו רוב החיילים כי אינם מוכנים להלחם, והמדינה תפסיד במלחמה, *הרי ברור כי רוב הלוחמים חשו שהמלחמה אינה צודקת וכי ראוי כי מדינתם תפסיד, ועל כן, בציבור דמוקרטי, זו הבחירה הראויה*. אם רוב האזרחים אינם מוכנים לסכן את חייהם למען המדינה, באיזו זכות מכריחה אותם המדינה לעשות זאת? האם אין המדינה בוגדת באזרחים יותר מאשר האזרחים במדינה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי שלום הרי נתתי לך את הדוגמה ההפוכה בדיוק. מה אם הרוב בחיילי הצבא יחליט שהוא נגד פינוי מתנחלים האם גם אז תאמר את אותו הדבר? האם אתה מציע לבצע משאל מי רוצה מהחיילים להצטרף לפינוי הקרוב? שנינו חושבים (אני מאמין) כי צבא הוא דבר רע. גיוס חובה הוא דבר רע ועוד כמה דברים דומים בנוגע לנושא זה. אבל ברגע שחייל מתגייס לצבא הוא מאבד זכויות מסוימות. הוא מאבד את הזכות לבחור מה לאכול (אני ביום כיפור במילואים לא יכולתי לאכול אוכל חם כי הצבא מנה ממני דבר שבתור אזרח הייתי עושה, הצבא גם לא אפשר לי לבחור אם להיות ביום כיפור בצבא ולכן איבדתי זכות למזון נורמלי וטעים) הוא מאבד את הזכות לבחור כמה שעות שינה בלילה (יצא לי בחי"ר בשבוע שמוגדר אם אני זוכר נכון כשבוע מלחמה לישון במשך חמישה ימים 6 שעות) וכאשר מדובר בנושא מבצעי בכללל זכויותיו נעלמות בטענות רבות מספור כולל זכויות דת של תפילות וכדומה. (חייל שקופץ בגלל אזעקה בגדר יתכן ולא יתפלל את התפילה שמבחינתו הוא מחוייב לה בבוקר.)לא חסר דוגמאות בנושא.. ושוב מה דעתך על מצב שבו יש רוב של חיילים שעמורים לפנות ישובים אולם מסרבים בגלל קול מצפונם? על מה הייתה הצעקה כאשר רבנים אמרו לחיילים לסרב פקודה לנושא זה אם הדבר מנוגד למצפונם? על אדם כאזרח לשפוט בצורה שבה טענת, אולם על אדם כמילואימניק או כסדיר אין את היכולת מהסיבה הפשוטה שבדרך כלל לא מפרטים את הסיבות שיוצאים לקרב זה או אחר, אחד כי לא תמיד גם הפיקוד הקרוב אליך ברמת הפלוגה - גדוד יודע. מצד שני לעיתים יש שמקריבים (כמה שזה נשמע גרוע) אנשיים או לפחות מעמידים אותם בסיכון גדול מאוד ולא תמיד יש אפשרות לבקש מתנדבים מה גם שלא תמיד יש בנמצא כאילו. זכותו של חייל לחשוב תמיד אולם אין לא זכות לסרב פקודה אלא שוב במצב קיצוני ביותר. ובעיקר כאשר מדובר על מלחמה.ונושא האם אני בעד או נגד השטחים לא נכלל מבחינתי במקרה שכזה.(מבחינתי באופן כללי אין לי בעיה לתת את כל השטחים כולל ירושלים ואפילו יפו, אבל אני מתנגד לכך כי אני לא רואה תועלת בזה. אני לא מאמין לערפת ואו לפלסטינים שזה כל שהם רוצים, ועל כן נתינת שטחים היא מבחינתי מצב כרגע מסוכן הרבה יותר מאי נתינתם.) בדרך כלל אילו שיודעים למה גדוד זה הלך לפה וגדוד זה הלך לשם הם הדרגים הגבוהים ביותר. היום בתפקידי במילואים אני מבחין בזה יותר ויותר. (אני משרת בתפקיד אם הרבה בכירים ביותר בצבא) הפיסקה האחרונה שלך לא מדוייקת. מספיק ששליש מהחיילים שזה עדיין לא רוב יסרבו להלחם מטעמים אילו ואחרים והמדינה תפסיד. האם יש זכות למיעוט לגרום למדינה הפסד? בעיקר כאשר אנו לא יודעים למה יגרום הפסד. אם אזרח לא מוכן לסכן את חייו למען המדינה שלא יצפה מהמדינה להגן עליו. מדינה שלא מגינה על אזרחיה ראוי שתעלם מרצון או שלא מרצון. ולא האזרח בוגד במדינה. שוב במידה ויהיה רוב אזרחי כנגד צעד של המדינה תמיד ניתן באופן דמוקרטי לשנות את ההחלטה. במידה ושני מליון איש ישלחו מכתבים לחברי הכנסת שלהם ויטענו בהם כי מבחינתם הם בוגדים במדינה כאשר הם מחליטים לעשות מעשה מסוג זה וכי הם לא יבחרו בהם פעם נוספת אתה תראה איך הכנסת כאחד הופכת את החלטת הממשלה. בברכה רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) הרבנים הורו לחיילים לא לציית. יש הבדל עצום בין פעולה כזו לבין לאפשר חופש מצפון לחיילים. ב) אתה שוכח שההתנחלויות עצמן נתפסות כאקט לא מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון אבל הם עשו זאת כאשר הטענה שלהם הייתה טענה מוסרית ולמעשה הם הדריכו את החיילים לפי אמונתם הגורסת כי המעשה של פינוי ישובים הינו מעשה לא מוסרי,זה קרה אחרי שהם נשאלו על הדבר על ידי חיילים שפנו אליהם. מה היית רוצה שהם יומרו להם פעלו לפי צו המוסר שלכם? החיילים רצו לדעת אם םפי התורה זה מוסרי וקיבלו תשובה מדויקת. ולמעשה הטענה הפשוטה אז אומרת כי אין בעיה אם מה שעשו הרבנים (מה שלא תומך בדעתי אלא בדעתך ובדעת יוסי שלא כל כך זוכר להגיב למה שאני רושם לו) בדיוק כמו שיוסי יכול מחר להופיע בטלויזיה ולמר את דעתו על הנושא. ההתנחלויות הן אקט לא מוסרי בעינייך ומאוד מוסרי בעיני הרבנים והרבה מאוד אנשים בארץ (גם 10 אחוז זה הרבה ואני די בטוח שיש יותר מזה.) בברכה רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) יש הבדל בין לייעץ לבין *להורות*, בעיקר כשההוראה באה מרב, שידוע לך איזה משקל מייחסים להוראה שלו. ב) אודה לך אם תסביר לי מה מוסרי בהתנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ראשית החיילים עברו את גיל 18 וזכותם המלאה להתייעץ גם אם רב, אגב אם זה היה אב ולא רב אז זה היה בסדר? 2. אתה רוצה את ההסבר היהודי? אני בטוח שדב יוכל להסביר את זה טוב ממני בעיקר כאשר אני לא מקבל את יהדותי שלי. דבר שעדיין לא אומר שאין מוסריות בסוגיה. השאלה פה היא פשוטה. האם אתה מקבל כי כרגע שטחים אילו הינם שייכים רשמית למדינת ישראל? במידה ולא הוויכוח עובר לאספקטים מעט אחרים. כל עוד רוב מדינות העולם כרגע רואות את השטחים כחלק ממדינת ישראל שצריך או לא צריך להינתן לפלסטינאים הרי שהשטח שייך למדינה. וכל עוד השטח שייך למדינה המדינה ראשית להחליט להניח כל התנחלות שתרצה בכל מקום בשטחה. במידה והשטחים לא שייכים ראשמית לישראל למי הם שייכים? ואם הם שייכים לפלסטינים הם מוזמנים לעשות בהם כל העולה על רוחם כולל להחריז מלחמה על ישראל במטרה לגרש את ישראל משטחם. רק שאם הם נכשלים במלחמה שלא ילינו עלינו. (לעיתים החזק צודק ולא רק החלש) שוב אני לא רואה באדמה כל שהיא ששיכת למדינה מסויימת. כדור הארץ שייך מהבחינה הכללית לאזרחיו שהם אנשי העולם. וזה שאדם כל שהו גר במקום כל שהו במשך שנות דור עדיין לא עושה את המקום לשלו. מהסיבה הפשוטה והיא שגם הוא כבש את המקום מתי שהו. אלא אם כן אתה טוען שהפלסטינים או אבותיהם חיו פה מאז ומעולם. בברכה רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אני מניח שאתה מודע להבדל בין עצתו של אב לצוויו של רב. ב) קשה לי להאמין ששלטון צבאי קולוניאלי על עם אחר יכול להיות מוסרי. העולם מכיר בשטחים האלו כשטחים כבושים. איך שטח יכול להיות חלק ממדינה אם חוק המדינה לא חל עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזו בחינה אתה מדבר? לאיזה סוג של הבדל? האם עצה של אחד טובה מהשניה? האם לרב אסור ליעץ ולומר את דעתו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |