בתשובה להאייל האנומלי, 11/07/03 16:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה 131106 |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי למה לבטל משהו כשאפשר פשוט לבחור לא להשתמש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שמדובר בבחירה בכל המצבים. מהרגע שקיימת מסה קריטית של מכשירים סלולריים, בהתאם ל - NET EFFECT יופעל לחץ על אילו שאין להם ללכת ולהשיג אחד כזה, כדי שיהיו זמינים ונגישים כמו האחרים. פעמים רבות גם מקום העבודה מחייב נגישות, ואף מספק את המכשיר ומכתיב קודי שימוש בו. שלא לדבר על הסבל הסביל של אלו ללא מכשירים, שצריכים לשמוע בבתי הקולנוע את השיחות הפרטיות של כל אחד (בקול רם, כדי שהסרט לא יפריע להם), ובלי יכולת להעביר שיחה שקטה ללא הפרעות מנגנות כל 5 דקות של השותף לשיחה. אבל חוץ מזה, זו המצאת המאה (כלומר, עוד אחת מהמצאות המאה). אין כמו תקשורת! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ייצא לי לתפוס מישהו בבית קולנוע או בתיאטרון מדבר בסלולרי, אין לי ספק שאגיב באלימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאת לא חייה במדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבוע הייתי בחתונה, וגברת אחת ענתה לטלפון באמצע החופה. כשהיא הוציאה אותו מהתיק, חשבתי שהיא רוצה לנתק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני צפיתי במישהו עושה זאת בהלוויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי פעם מישהו עושה את זה תוך כדי נהיגה!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קובר את חמותו של אחיו תוך כדי נהיגה? לאן הגענו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זו היתה הכלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד יש אפשרות לבחור. אנחנו בני אדם. יש סביבי מסה שעברה את השלב הקריטי כבר מזמן (אני חי בישראל, לא?) ומעולם לא הרגשתי שאני צריך להתנצל על זה שאין לי מכשיר שכזה. מספר פעמים ניסו ללחוץ עלי, במקום העבודה, לקנות פלאפון ובכל זאת מעולם לא היה לי אחד (שנתיים עבודה במת"ם חיפה בלי פלאפון מבטיחה הגעה לסיטואציה זו). מי שבאמת רוצה, משיג אותי בקלות (בתנאי שגם אני רוצה). אינני טכנופוב. טכנולוגיה היא דבר שאני דווקא מאוד מחבב וקרוב אליו, אך מעולם לא הרגשתי צורך בשימוש במכשיר ספציפי זה ומעולם לא חשתי באיזה חוסר בגלל שאין לי אחד (אלא להיפך). זו אולי המצאת המאה, אבל אני לא מתחבר אליה. לכן אני בוחר לא להשתמש בה (בלי המון אידיאולוגיה של דווקא ובלי לחשוב על זה יותר מדי). ישראל היא דוגמה מצוינת לשימוש יתר במכשיר הזה משום שמדובר בחברה BORGית יותר מהמקובל בעולם המערבי. לא כל מדינה אובססיבית לגבי ההמצאה זאת, כמו שנהוג כאן. שלא לדבר על מדינות בהן נהוג שדיבור בפלאפון הוא דבר שיש להצניע אותו, לבקש לחזור אל המצלצל משום שאתה במקום ציבורי (כולל אוטובוס/רכבת), לעשות אותו בפרטיות, לבקש סליחה וללכת הצידה, להנמיך את הקול ולדבר בשקט (מכירים את התנועה הזאת עם היד, שמסתירה את הפה בזמן שיחה בפלאפון? או שרק טיולים באיזורי כפר בריטיים יכולים לחשוף אותך לדברים כאלה?) וכו'. לגבי הקולנוע, ראה ערך תגובתה המתונה והרגועה של נגה (תגובה 157109), איתה אני מסכים לחלוטין. ראו הוזהרתם ואם אתם עדיין לא חוששים, קיראו על עברי המפואר בתגובה 96807 נו, סתם... ;-). אבל צלצולי פלאפון הוא לא הרעש המעצבן ביותר בקולנוע. ישראלים לא צריכים מכשיר אלקטרוני, בשביל לא לדעת איך סותמים את הפה כשצריך. זה לא מהטכנולוגיה, זה מהאופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם מחדש אני מתפעל מאנשי (ומועסקי) ענפי הטכנולוגיה העילית, המשוכנעים כי הם והעולם חד הם, ואף פעם אינני יודע האם לרחם עליהם, או לקנא בהם. משפט כמו "מספר פעמים ניסו ללחוץ עלי, במקום העבודה, לקנות פלאפון ובכל זאת מעולם לא היה לי אחד" יכול לומר רק איש הייטק. אצל האחרים, המעביד אינו "מנסה ללחוץ", הוא פשוט נותן לך את המכשיר, כשם שהוא נותן לך את יתר כלי העבודה להם אתה (או הוא) נזקק. לגבי הקולנוע, זאת עוד חצי צרה. בכל זאת, אפילו ג'ולי אנדריוס מקבלת שיחות טלפון באמצע הדברים החביבים עליה(1), אבל בתיאטרון, זאת כבר עילה לרצח. השחקן על הבמה לא יכול להחליט מה נעלה יותר, לשאת חיצי גורל אכזר(2) של טלפון מצלצל, או שמא לפגוע בכלל שההצגה חייבת להימשך. ___ (1) תודה ליהודה ברקן (2) ותודה גם לארנסט לוביץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מגדיר את עצמי כ"עובד הייטק" פרופר (עד כה ובטח שעכשיו), אבל נגיד. עובדים אחרים שהופעל עליהם לחץ זהה לזה שהופעל עלי, מצאו את עצמם "מקבלים" "מתנה" שהוא פלאפון חינם במימון החברה. הכל שאלה של מידת ההתנגדות (ואני לא ממליץ לאף אחד לעשות זאת). ברור גם שאתה צודק ויש עבודות שפשוט אין ברירה, אלא להעדיף פלאפון עם תלוש משכורת, מאשר לוותר על שניהם. לשמחתי עדיין לא הייתי בסיטואציה הזאת (כנראה שאז אסכים בלית ברירה ואאבד אותו ב*טעות* באיזו תעלה חשוכה, קורה). אני לא הולך המון לתיאטרון, אבל ב*כל* הפעמים שהייתי, השחקנים היו צריכים להפסיק לפחות פעם אחת עד לדעיכת צפצוף טורדני זה או אחר. מכה. (הכי כיף זה כשזה קורה במופעי סטנד-אפ או נונסנס סטייל "ילדים סורגים" ואז מתחילה חגיגת התעללות ודאחקות על חשבונו של העבריין שקובר את עצמו עמוק בכיסא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
----- כליל, לעולם לא יחזיק עוד סל קניות תוך דיבור בטלפון הסלולרי בעליות נשר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |