|
||||
|
||||
זוג יקים, לא חשוב מאיזו עדה, עדויים במיטב מחלצותיהם, נכנסים למעלית בבנין האופרה. שניה לפני שדלת המעלית נסגרת, נדחק פנימה פועל במה כחול צוארון. איך שהמעלית מתחילה לעלות, משחרר הלה נפיחה קולנית. "חוצפן!" מוכיחו היקה בזעם, "איך אתה מעז להפ*יץ ככה לפני אשתי??" "סליחה", מגמגם הפועל, "לא ידעתי שזה התור שלה". קצת נחת לירדן, זו לא הצדקה? |
|
||||
|
||||
עשרים ומשהו שנה אחרי, יותר מקצת נחת. אני מוסיף את הבדיחה הזו לאוסף שלי של בדיחות שלא עובדות בכל השפות - כי יש בהן משחק מילים - אבל שעובדות ביותר משפה אחת, כי משחק המילים מבוסס על תופעה לשונית כללית. הבדיחה הזו, לפי הבנתי, עובדת בעברית ובאנגלית ארכאית, ובוודאי בלא מעט שפות אחרות, אך לא באנגלית מודרנית, ובוודאי בלא מעט שפות אחרות. עד עכשיו היו לי שתיים: 1. בתערוכת צילומים בברית המועצות עוצר המדריך את הקבוצה לפני תצלום שכותרתו "לנין בפריז". בתמונה רואים אוהל בשדה וממנו מבצבצים שני זוגות רגליים. המדריך מסביר שהרגליים שייכות לנדייז'דה קרופסקיה, אשתו של לנין, ולפליקס דזרז'ינסקי, מייסד המשטרה החשאית. שואל אחד המבקרים "אז איפה לנין?" עונה המדריך, "לנין בפריז". (עובד בעברית וברוסית, לא עובד בשפות גרמניות ולטיניות (בפרט אנגלית), שמחייבות פועל.) 2. (באדיבות "גלגולי לשון" של גיא דויטשר) פידל קסטרו מבקר אצל ברז'נייב במוסקבה. הם נוסעים במכונית שרד מהודרת, וברז'נייב מסביר לקסטרו שהמכונית יוצרה בידי ידידינו הטובים, הצ'כוסלובקים. הם מגיעים למסעדה, וקסטרו מתפעל מהנברשות המפוארות. "מתנה מידידינו הטובים, הצ'כוסלובקים", מסביר ברז'נייב. לשולחן מוגשת בירה. גם היא, אומר ברז'נייב, באדיבות ידידינו המצויינים הצ'כוסלובקים. אומר קסטרו: They must be really good friends, the Czechoslovakians. כן, עונה ברז'נייב, they must. (אפשר לחשוב שזה צירוף מקרים מיוחד לאנגלית, אבל דויטשר מדגים כאן גלגול שלדבריו קרה באופן שיטתי בשפות, מחובה חברתית/מוסרית להסתברות. אכן, אני די בטוח שזה עובד בגרמנית, וגם בעברית אפשר היה לאלץ את זה עם "בהכרח", אבל זה כמובן היה צולע.) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |