|
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם. שמירה על נופים ויצירת תשתית לחיי תושבים הם שני גורמים שתמיד באים זה על חשבון זה. אפשר לצעוק שכביש חוצה ישראל, למשל, פוגע בערכי טבע ונוף, אבל מצד שני צריך לאפשר פתרון תחבורתי לאוכלוסיוה שהולכת וגדלה. התשובה אינה חד משמעית לפעמים צריך לבחור בין שתי רעות. איני, רוצה לפסוק, גם כיון שלא בדקתי את הנושאים לעומק מי צדק בויכוחים על המקומות והאתרים שהובאו במאמר, אבל אני רוצה לספר את סיפורו של יער שקד, שיצא לי במקרה להכירו מקרוב, ושלאריק שרון היה בו דווקא חלק חיובי שסותר את מה שנאמר עליו במאמר. יער שקד בצפון שומרון עמד להיכרת כדי שיוקם עליו בסיס צבאי סתם. לא הייתה שום סיבה חוץ מאובססיה ויוקרה אישית של אלוף חזק בצה''ל. הצבא שנגרר אחרי אותו אלוף הצליח לרמות אפילו את בג''ץ והדברים עמדו על חודה של שערה, אך בסופו של דבר נצחו המתנגדים למעשה, והיער למרות שנגרם לו נזק כבד כי עבודות הכריתה החלו ניצל בסופו של דבר. בסיפור הזה היה כאמור לאריק שרון חלק חיובי. הוא התעניין בנושא וכתב חוות דעת מקצועיות עבור בג''ץ שיראו שאין שום סיבה צבאית לכרות את היער (עובדה שלכל מי שעקב אחרי הנושא לא היה קשה בכלל להשתכנע בה) חלקו של ברק בפרשה היה דווקא שלילי. רק מסיבות של ''אחוות לוחמים'', תמך כל העת בעמדת האלוף שלו ולא גילה שום רגישות לערך הטבע הזה. רק תמיכתם של קבוצת אנשים גדולה סופרים (א ב יהושע חיים גורי ואחרים) אנשי טבע, אנשי צבא במילואים (אריק, וגם גנדי האיום) גרמה לכך שברק ''נאנס'' להפסיק את עבודת ההרס המיותרת. השלמתי את הדברים בלי להזכיר את השרה לאיכות הסביבה דליה איציק ואני ממהר לתקן את המעוות. אישית, אני לא כל כך סובל אותה, אבל מה לעשות, בעניין זה חלקה בהצלת היער היה רב.
|
|