 |
איני מבין את הטיעון. דוקא בישראל מיחסים חשיבות עצומה לפוליטיקה של כיכרות ולהעדפות של מוכרי החמוצים. לעומת זאת דוקא בדמוקרטיות ''מוגבלות'' קל יותר למיעוט (למשל מעמד ביניים קטן) להוביל מדיניות לא פופולארית.
על ההשפעה המכרעת של ארגונים אלימים (הדתיים שם ולהבדיל הדתיים כאן) איני חולק ולכן אני כמו רוב הכותבים כאן איני אופטימי לגבי הסכם שלום עכשיו. אני רק טוען שבהשתנות הנסיבות, מעמד הביניים הפלשתינאי (אם ישרוד עד אז) עשוי להוביל את הפלשתינאים להשלמה עם ישראל.
העובדה שהאיומים על יוסי ביילין קטנים יותר מאשר על סרי נוסייבה מלמדת אותנו גם על המחויבות ואומץ הלב של נוסייבה ואולי גם על הרצינות שלו ושל תומכיו (אם הם קיימים).
באשר ל''דעת הקהל'' (זה אולי מינוח קצת פחות מצמצם מאשר ''מוכרי חמוצים'') הבעיה איתה אינה הדעה עצמה אלא אפיונה הקבוע כ''קנה נוטה לכל רוח'' ונהייתה אחרי מי שנראה ''חזק'' באותה רגע ולאו דוקא אחרי מי שהוכיחו נחישות ושרידות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש