 |
כל הנושאים שציינת חשיבותם רבה, אך הם אינם מבדילים בין הציונות לבין הגישה הטריטוריאליסטית, שתמכה במדינה יהודית באוגנדה, בדרום אמריקה וכו'. (איני שולל את הטריטוריאליזם. במבט לאחור, עם כל פגמיו, ייתכן שהפתרון הטריטוריאלי היה מונע את השואה, והרצל צדק כשתמך בו. אם כי הבחירה באוגנדה הייתה גרועה ותוצאתה המתחייבת הייתה משטר אפרטהייד יהודי).
ויתור על הכותל פירושו בעיני ויתור על הציונות לטובת הטריטוריאליזם.
אך הצדקתו העיקרית של הטריטוריאליזם הייתה רלוונטית בתחילת המאה, כמקלט לנרדפי האנטישמיות. אחרי מלחמת העולם השניה, המקום שבו הכי מסוכן להיות יהודי הוא ישראל, וסביר שאפילו עמי אילון מודע לכך שגם אחרי הצעתו, לא תיפתר במאת האחוזים בעיית הטרור כנגד ישראל.
לכן לפיתרון טריטוריאלי אין שום טעם. הוא נעדר משמעות היסטורית-לאומית וכפיתרון פרגמטי לאנטישמיות כבר אינו נחוץ.
יכולה לקום מדינה יהודית ציונית ללא הכותל (כמו המדינה שהייתה מוקמת לפי הצעת החלוקה וכמו המדינה עד 67'), אך לא תיתכן מדינה יהודית ציונית שתוותר על הכותל, אחר שהוא בידיה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש