 |
מר ניר מציג, כהרגלו, רעיונות מעניינים. עם זאת יש לי השגות לגבי נקודה אחת, עליה מדלג ניר בקלילות רבה.
ההקלטה.
לבעיה שני חלקים:
1. ציוד. למרות ההתקדמות הרבה בתחום ציוד ההקלטה הביתי, הרי שעדיין אין באפשרות המוסיקאי הממוצע לממן ציוד מעין זה. מדובר לא רק במכונות ההקלטה (או, במקרה של האולפן הביתי - מחשבים), אלא גם (ובעיקר) בציוד היקפי - מחוללי אפקטים, מיקרופונים, כבלים, מגברים, רמקולים (מוניטורים), ושאר ירקות. על מנת להקליט תופים כראוי, למשל, יש צורך בכשבעה (7) מיקרופונים שונים, ובתנאים אקוסטיים מסויימים ביותר, המושגים בדרך כלל ע"י חדרי בעלי קירות עץ. שירה מוקלטת, ברוב המקרים, בעזרת מיקרופונים ששווים עשרות אלפי דולרים.
2. טכנאי ההקלטה. מוסיקאי אינו בהכרח, ואינו בדרך כלל, בעל יכולות וידע של טכנאי הקלטה. מקצוע טכנאות הסאונד הינו מורכב למדי ודורש כישורים מיוחדים. גם אם נניח כי נתן להתגבר על האמור בסעיף 1, הרי שאין בציוד המשוכלל ביותר כל תועלת ללא יד מכוונת שתגרום ליצירה/שיר להשמע באופן הטוב ביותר. באופן טבעי ומובן, אם כך, עולה שעת עבודה של טכנאי אולפן טוב כמות נעימה של כסף.
ומה באתי לאמר? כל רעיון שהוא לשינוי מצב הדברים כפי שהוא היום חייב להביא בחשבון את האמור בסעיפים שלמעלה. הרעיון המוצע יגרום, לדעתי, לאיבוד עניין מצד חברות התקליטים בכל נושא ההקלטה - אולי אפילו להתפרקות כל אותה מסגרת הקרויה בשם "חברת תקליטים." עם כל ההשגות שיש לי לגבי חברות התקליטים בימינו, עדיין עלינו לזכור כי מדובר בחברות המשקיעות כסף בהפקת אלבומים. למוסיקאים עצמם קשה לגייס כספים בסדר גודל שכזה (אלבום פשוט, בסיסי וזול יעלה כ- 10000$, לא כולל יצור הדיסקים עצמם, עיצוב ויצור העטיפה, והוצאות יחסי ציבור) - וכך נזכה למבול של הקלטות ביתיות. תאמינו לי - אתם *לא* רוצים את זה... ;-)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש