|
אנסח את שאלתי מחדש: כמה מלחמות הגנתיות שבאו בצורת התקפה אתה מכיר מלבד אלו שציינתי? אתה מדבר על כיבוש השטחים - השטחים עדיין נתונים תחת כיבוש (עוצר, חיסולים, מעצרים מנהליים, הפקעת אדמות, חסימת כבישים, ענישה קולקטיבית וכו'). כך שאנחנו בעצם מדברים על המקרה ההיפוטתי לכאורה, אותו אתה מכנה נפשע. אתה טוען כי גם אם תתנגד למלחמה תצטרף לחיילים הלוחמים. אני טוען, כי אם המלחמה היא פשע, השתתפותי בה היא פשע, ובכל שנוגע לפשעים, הדבר המוסרי הראשון שיש לעשות הוא לא לבצע אותם. בסירוב פקודה עדיין אציית לחוק הדמוקרטי (אשב בכלא לפי חוקי המדינה), ובנוסף לכך לא אעבור את הגבול לבגידה באזרחי המדינה ע"י חשיפת סודות ודברים דומים. אם לשלטון יש אינטרס הנסתר מעיני הציבור, הייתי מעוניין לשמוע אותו לפני שאני הולך לבצע מעשה נפשע. לפי גישה זו, אולי גם לברה"מ היו מניעים נסתרים, ואולי גם לחמאס. נאצים נכנסים במקום בו מדובר על "הבורג הקטן" המציית לחוקים שמעליו. אחד משלושת סעיפי האישות בנירנברג היה "קשר נגד השלום", כלומר, אדריכלי מלחמת העולם השנייה. להזכירך, לא רק חניקת אנשים בתאי גזים היא רצח, גם מלחמה היא רצח. כאשר אתה מפציץ עמדת חיילים או יורה בחייל, אתה מבצע רצח, רצח שמקבל ממדים מכוערים ומחפירים כאשר מדובר במלחמה תוקפנית. ובקשר לטענתך על ויטנם - לפי גישה זו אני מציע לפצוח במלחמה כנגד כל מדינה שנייה בעולם, שכן, לעולם לא תוכל לדעת מה תהיה האופציה האחרת.
|
|