בתשובה לנגה אדמון, 09/07/03 0:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אפשר להציע אחת אלטרנטיבית - זה בגלל שבגילך המופלג עדיין אין לך ילדים (1). הבנתי שהתמודדות קלה יותר ברגע שיש כאלה שמפחדים יותר ממך. (1) אם אני לא טועה. אם אני חוצפן - התעלמי ממלבן זה באלגנטיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ילדים לא יפחדו יותר ממנה. להיפך, ילדים אינם מכירים פחד, הם רוכשים אותו מאמפתיה לסביבתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אם כבר, היא תחשוש לחיי ילדיה יותר מאשר לחייה שלה. (וילדים מכירים פחד גם על סמך התנסויות לא נעימות שלהם עצמם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר מדמיינת איך בעתיד הרחוק, לכשיהיו לי ילדים, אני אחזור למאמר ואוסיף מלבן בסוף שכתוב בו משהו כמו ''סוף סוף השתחררתי מהפחד'' או משהו כזה. או לחילופין, אני אהיה אחת מהאמהות האלה שלא ישנות בלילות וחיות בהיסטריה תמידית מהפחד שיקרה משהו לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברתי המופלאה קימי טוענת שהרגע שבו נולד הבן שלה היה הרגע האחרון של אושר מוחלט בחיים שלה - מאז היא יותר מדי מודאגת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |