 |
לדעתי ההתקדמות בידע האנושי על העולם לא נבעה בהכרח מהמרת ההשקפה הרציונאליסטית הפילוסופית בזו האמפיריציסטית. בסה"כ טענתם של הרציונליסטים היתה שתמיד אנו ניגשים לעולם הניסיוני שלנו דרך משקפינו האנאליטיים הקיימים עוד לפני הניסיון ומקנים לו את כל משמעותו, ואילו האמפיריציסטים אמרו כי גם המשקפיים הנ"ל נוצרו אך ורק בגלל ניסיונותינו האמפיריים אשר החלו עוד בילדותנו, אך אינם נתונים לנו אפריורית.
אך מבחינת המתודה המדעית אין שום הבדל ביניהם; הן האמפיריציסט והן הרציונליסט היו משתמשים באותה מתודה – אימות התאוריה המדעית בניסיון. אך הרציונליסט יטען, כי תקפותה של התאוריה שאומתה איננה נובעת אך ורק מהניסיון, שכן גם הניסיון עצמו מורכב מידע אנאליטי אפריורי שיש לנו; כל חוקי הלוגיקה, המתמטיקה והגאומטריה הם דוגמה לידע שכזה (אף פעם איננו מוכיחים טענה מתימטית ע"י ניסיון אמפירי, כלומר הוא איננו נובע מניסיון כלשהו), אך בלעדיהם לא היה משמעות לאף ניסיון מדעי.
(אינני סטודנט לפילוסופיה ולכן יתכן שהידע שלי לוקה בחסר או מוטעה במקצת, אך זו בערך התרשמותי ממחלוקתם ההיסטורית).
בכל אופן אחד הגורמים שתרמו לדעתי להתקדמות המזורזת במדע ב-300 השנים האחרונות הוא ההזנחה ההדרגתית של ההשקפה האריסטוטלית אשר שלטה בימה"ב, לפיה לכל מאורע יש סיבה תכליתית. אריסטו סבר כי האבן למשל, נופלת למטה משום שמגמתה ורצונה הם ליפול. ההשקפה הזאת מבטאת את צורת החשיבה האופיינית לו; באותו אופן שבו אנו חשים על עצמנו כי ברגע שאנו מבצעים פעולה מסויימת היא נובעת מרצוננו התכליתי בהגשמת המטרה העתידית שלנו, כך ניתן להשליך מעצמנו על העולם ולומר כי נפילת האבן נובעת מכוונתה להגיע למטה. כלומר הרצון להשפיע על מצב העיניינים בעתיד, התכלית, הוא הגורם לטבע לפעול כפי שהוא פועל, באותה מידה שהוא גורם לנו (והרי ברור שכך הוא המצב אצלנו; אני מבצע למשל כרגע פעולת הליכה לעבר המטבח בגלל התכלית של פעולה זו – האכילה העתידית). וכך היה גם במחשבת אריסטו על העולם, כאילו שיש לעולם מעין רצון, או מעין תודעה, היכולה לרצות. לאט לאט נעשה ברור כי שלא כמו אצלנו בעלי הנפש, אין העולם פועל לפי סיבות עתידיות-תכליתיות כלשהן, אלא הסיבות המכניסטיות של ההווה הן הגורמות לשינוייו לקרות. האבן נופלת משום שכרגע פועל עליו כוח משיכה ולכן מבחינה פונקציונאלית הוא מוכרח ליפול, ולא משום שאיכפת לו היכן הוא ימוקם.
ומשעה שפסקו להסביר את העולם לפי סיבותינו-אנו אלא לפי סיבותיו-שלו אשר נתבררו לנו בתצפית, לא נותר למדע אלא להתקדם.
אך בעצם, ההסטה הזאת בהסתכלותנו על העולם גורמת לי להבנה גדולה יותר של מצבנו הדואלי, דבר שהיה אפשרי פחות בתקופות מוקדמות יותר; העולם, ובכללו גופנו (במידה שהוא חלק מהעולם), אין לו כשלעצמו כל מגמה או רצון, הוא חסר נפש, מכני לחלוטין. כל דבר שמתרחש קורה משום שהוא מוכרח לקרות בצורה כזו בשל סך הכוחות הפועלים עליו, או חוקים אחרים. הטבע מנושל מכל משמעות שהיא, מכל תכלית.
אך אנו יודעים שאיננו פועלים כך. כשאני רוצה לאכול, מבחינה פיסיקלית יוסברו השינויים הפיסיקלים בגופי ובמיקומו כתוצאה מסיכום של פעולות מכאניות שהתרחשו במוח - אשר כשלעצמם נובעים מסיכום של פעולות מכאניות קודמות בעבר - השפיעו על מערכת העצבים והשרירים והביאו את גופי לעבר המטבח, אך הסיבה ש'אני' הלכתי לשם איננה נובעת מפעולה מכאנית כלשהי במוח, אלא מסיבה תכליתית בנפש – כדי שאוכל להכניס דבר מה לפי בעוד מספר שניות (והרי איננו שוללים את קיום ה'אני' וכוונותיו. ואם כן הרי זה נושא לדיון אחר). לא העבר השפיע על נפשי אלא רצוני בתוצאה עתידית ספציפית. ומכאן האבחנה המהותית שבין הגוף לנפש; אני מונע ע"י גורמים עתידיים שבגללם אני מתכוון לעשות מה שברצוני, וגופי מונע ע"י גורמים, שהם בלתי תכליתיים מעצם היותם פיסיקליים, מהעבר.
נהר פירושו – מקום מסויים אשר בו תמיד יש מים אך המים אינם אותם מים בזמנים שונים. כך שאם משווים ביננו למים ברור מדוע ההשוואה אינה נכונה; המים אינם אותם מים, אך 'אני' הוא אותו 'אני'. אם משווים ביננו לאדמת הנהר (המקום שבו המים זורמים) שוב ברור; המקום הוא אותו מקום, אך גופנו איננו אותו גוף במהלך הזמן. אם מבצעים את ההשוואה ביננו לקונספט 'נהר' המבטא את היחס הזה שבין המיקום למים, גם אז יהיה קשה להשוות, כי אנו איננו קונספט, מושג, אלא קיימים ממש ולעומתנו הנהר איננו עצם, אלא רק המים והאדמה שהם זורמים דרכה.
'אני' איננו מושג. להיפך, הוא מתנה את אפשרות המושג, בלעדיו לא היה קיים המושג. אילו לא היתה אף תודעה בנמצא, לא היה קיים אף רעיון, כי הרעיון אינו יכול להתקיים אלא כרעיון של מישהו, של תודעה מסויימת התופסת אותו. אך אנחנו קיימים לא כמושג; גם אם מישהו יהיה באי בודד ואף אחד בעולם לא יעלה בדעתו את אפשרות קיומו עדיין הוא יהיה קיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש