בתשובה לג. שמעון, 07/07/03 21:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
או קי. אם כך לא הבנתי את כוונתך באומרך ''אם תרצה, ערמומי''. אולי בגלל שאין לי כל רצון כזה. אני חושב ששרון אכן רוצה בהצלחת מפת הדרכים, משתוקק לכך שתביא שלום אפילו תמורת ויתורים כואבים, כולל פינוי חלק מההתנחלויות הגדולות (בדיוק כמו רבין וברק שקדמו לו), ובכך יזכה לרהביליטציה מהשמאל, ואולי ישכחו לו את ''פשעי'' לבנון. איני חושב שהוא נוהג כאיכר ערמומי וגם איני חושב שהוא דומה לשחקן שח שמקריב מעט כדי להרוויח משהו שטיבו לא ידוע וגם לא מספרים לנו עליו (אבל כמובן בשיטות בלתי ערמומיות. . .). כששאלתי איזה לקח למדנו הצמדתי לכך מיד את השאלה מה אנו עושים היום אחרת, ובעצם מדובר בשאלה אחת. לכן רשימת כל הלקחים שהבאת אינה רלוונטית, אלה לקחים שההגיון מחייב את למידתם, אך מעשינו מוכיחים שבעצם הלימוד הזה הוא מן השפה ולחוץ. כאשר רבין לחץ את ידו של ערפאת, ואחר כך החלו שטחי מולדת לעבור מפה לשם ללא שאפילו הובטח לנו משהו תמורתם, גם אז אפשר היה לדבר על רבין כעל איכר ערמומי (אני לא מתכוון אליך) או שחקן שח מתוחכם (אני כן מתכוון אליך). הסוף הוכיח שלא פעלו לא הערמומיות (שלא אתה ייחסת לשרון) ולא התחכום ''השחמטי'' (שכן אתה ייחסת לשרון), והכל התמוטט באחת, והביא עלינו אסון. מה שקורה היום בשטח הוא בדיוק אותו דבר. אותו רעיון. אותה שיטה. (קבלת מפת הדרכים היא הצעד הכי משמעותי בדרך למפולת. אחרי מהלך זה יכולת התמרון שנשארת היא כמו יכולת התמרון של דג שנלכד ברשת. לשחות מצדה האחד לצדה האחר . . .) וגם התוצאות תהיינה אותן. אגב, על כך שאנשים כאפי איתן או אביגדור ליברמן או אפילו עוזי לנדאו מהליכוד לא פורשים, כבר דברתי פעם. הפרישה היא בעייה שיכולה להזיק יותר לעניינם, וגם אני לו הייתי במקומם פשוט לא הייתי יודע מה לעשות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |